אפס- פרק שלישי ^^

אפס-

פרק שני-

"תהנו לכם חברות שלי." חייכתי כשאוולין, ברוקלין ואלנה סגרו את הדלת של החדר שלנו והשאירו אותי לבד בשתיקה מעיקה.
הסתכלתי על הקירות, העברתי את מבטי על פני התנומות שהיו דבוקות הכל מקום ועל הבגדים שהיו מפוזרים על הרצפה ועל המיטות, על הארון הפתוח למחצה והתמונות שהיו תלויות גם על דלתו.
הרגשתי כל כך בבית במקום הזה שממש היה קשה לי להאמין שהגעתי הנה רק לפני חודש אחד בלבד. כל מה שקרה לי בחודש האחרון נראה כאילו הוא קרה למשהי אחרת ואני רק הבטתי בהם מהצד.
קמתי ממיטתי וקפיצה וחייכתי אל פניהם של חברותי שנראו בתמונה שהייתה תלויה על דלת הארון, זו הייתה תמונה שצולמה בחווה כל שהיא והן היו לבושות כמו בוקרות אמיתיות, מאחוריהם נראה סוס בצבע חום שניסה לאכול את השיער המושלם של ברוקלין, שאר הבנות ניסו לעזור לה בעד אוון שנדחף לתמונה פורץ בצחוק בצד.
נשמתי לרווחה והתכופפתי אל מתחת למיטתי, מתחתיה היו שני קופסאות מתכת גדולות, אחת ירוקה ואחת סגולה. שלפתי את הקופסה הירוקה שהייתה שייכת לי ושלפתי ממנה את ספר הביולוגיה שלי, עם אני לא הולכת למסיבה במועדון עדיף שאנצל את הזמן כדי לילמוד על אינזימים וליזוזומים. למען האמת ממש רציתי לשמח את ליאו באיזה מצוין ככה שהלמידה עברה עליי יפה… עד שהדלת לחדר נפתחה.
"אן?" נשמע קול מוכר מהדלת. הרמתי את מבטי מספר הביולוגיה שלי אל עבר אוושן שחייך, נכנס וסגר אחריו את הדלת.
"אתה לא במסיבה?" שאלתי והנחתי את הספרים לצידי בזמן שאוושן התיישב על המיטה של ברוקלין.
"אני מרגיש שהמסיבות האלה פשוט חוזרות על עצמם." הוא גירד את עורפו במבוכה קלה. הוא היה מוצק, שיערו היה שחור ופרוע בצורה מדהימה ביופייה ועיניו נצצו בירוק.
"ברור, אתה כל כך מתוחכם בשביל המסיבות האלה." צחקתי.
"אלה מה?"הוא ענה והצטרף לצחוקי.
"אז…" שאלתי לאחר שהשתררה שתיקה מביכה במשך זמן מה. "מה קרה שם?" שאלתי.
"מסיבת קריוקי, אוון וקאיה שרו דואט ולא הסכימו לחלוק את המיקרופון עם אף אחד אחר… את יודעת, אן, לפעמים אני פשוט מתגעגע-"
"לתקופה שהם לא היו זוג." השלמתי את המשפט שלו ויישרתי את מבטי אל עיניו המדהימות, הם נראו כמו שני אבהי ירקן גדולות ובוהקות שקרנו לכיווני.
"שמעתי עם העונש שלך." הוא חיכך בגרונו.
"כן…" מלמלתי, נראה כאילו כולם שמעו על זה. " אני מקווה שאוון לא כועס יותר מידי על כך שהוא יסתבך בגללי."
"הוא לא כעוס, הוא היה כועס עם היית מחפה עליו. וחוץ מזה… אני יכול לעזור לך ללמוד, אני די טוב בביולוגיה את יודעת." הוא חייך חיוך מלא גאווה.
"וצניעות היא השם השני שלך." חייכתי לעברו.
הוא צחק וזרק עליי כרית. "אני רציני אן, אני יודע שהייתי צריכה להשלים הרבה חומר בגלל המעבר והכל ועם את צריכה עזרה תדעי שאני תמיד פה." הוא חייך.
חשבתי על האפשרויות, הידע שלי בביולוגיה באמת לא היה מורחב כל כך.
"מה אתה אומר על מחר בספרייה?" שאלתי בחיוך.
הוא קם מהמיטה של ברוקלין ואני קמתי משלי. "נשמע לי מצוין." הוא חייך עד פעם אחת לפני שסגר את הדלת.
אחרי שהוא סגר את הדלת צנחתי על מיטתי וחשבתי לרגע על הסיטואציה. האם מה שקרה עכשיו אומר שיש לי דייט עם אוושן?