אני ערפדית?- פרק 6

כעבור שבועיים, דילן קרא לי לחדר:
"מה, דילן?" שאלתי אותו.
"נלך לטייל" אמר ולקח את ידי.
יצאנו מהבית ועלינו למעלה,
"מה זה, טיול בבניין?" גיחכתי.
"חכי ותראי.." חייך אליי כאילו הוא זומם משהו.
עלינו לגג של הבניין,
"מה אנחנו עושים פה? אני פוחדת מגבהים!" נלחצתי.
"אל תדאגי, אני אשמור עלייך" חיבק אותי.
"הסתכלנו, יופי-טופי, עכשיו אפשר ללכת" משכתי אותו לכיוון היציאה.
"עוד לא, יש לי משהו להגיד לך.." אמר וירד על ברכיו "התינשאי לי?"
"ממ..מה..מה?" הופתעתי וקצת נלחצתי מדבריו.
"התינשאי לי?" חזר על דבריו.
"אממ.. אני באמת לא יודעת..אנחנו מכירים רק…שבועיים.."
"אז מה? אם האהבה כל-כך חזקה אז מתחתנים מהר"
"לל..למה אתה רוצה להתחתן?"
"כי אני אוהב אותך..!" הוא עלה על רגליו, "חשבתי שאת אוהבת אותי.."
"אני אוהבת אותך!" ניסיתי לעודדו "אני צריכה לחשוב על זה"
"בסדר" השתכנע וחזרנו לביץ.

למחרת, חזרתי מעבודה ובדרך פגשתי את דיימון.
"ג'ניפר!" רץ אליי.
ניסיתי להתעלם ממנו אבל זה לא עזר.
"מה קרה? את..את בסדר?" דאג לי.
"אני יותר מבסדר,ויש לי בשורה, משמחת מאוד" אמרתי לו.
"את עוזבת את דילן?" התנשף.
"לא, אני מתחתנת איתו" חייכתי במבט קצת רשע.
"מה? לא יכול להיות! למה? הוא מסוכן, את לא מבינה??"
"די כבר, אתה לא מבין שאני לא מאמינה לך?!"
"זה אמיתי" אמר ואחרי כמה שניות של חשבה הוסיף, "אם הוא יתחתן איתך הוא יהפוך לשד החזק ביותר!!"
"די כבר! אתה מעצבן אותי! אני הולכת, ביי" התרחקתי ממנו והוא רדף אחרי.
"לך מפה, אם לא אני אתקשר למשטרה!" איימתי עליו.
"חשב שאת אחרת.." התייאש והלך.

"שלום" חזרתי הביתה.
"שלום" אמר דילן ונתן לי נשיקה.
"לא תאמין את מי פגשתי" התיישבתי על הספה.
"את נינט טייב?" צחק.
"את דיימון" אמרתי בשקט.
"מה..מה הוא אמר לך?" הסתקרן.
"כלום, סתם, שאתה אוכל ער…" נעצרתי , הוא לא יודע שאני ערפדית.
"אני רוצה לספר לך משהו.." התקרבתי אליו יותר, "אני יודעת שזה נשמע מוזר, ואני לא צוחקת"
עצרתי והמשכתי "אני ערפדית"
"מה?" לא האמין.
"כן, אני יודעת שזה נשמע מוזר אבל זה נכון, אני יכולה להראות לך את הניבים שלי" פתחתי את פי.
"תראי" הסתקרן.
"הנה" אמרתי והראתי לו.
הוא התקרב אליי עוד יותר,
קמתי מהספה,
הוא הושיט את ידו אליי ו…

-ההמשך יבוא-