אני מקווה שזה לא חלום
אני, אני זאת שיושבת בצד, אני זאת שלא מרבה לדבר עם אנשים זרים, אני הילדה שתהייה רק ליד מי שהיא מכירה, אני לא יוצאת למסיבות או טיולים, אבל אני מקווה שהיו לי חברים אני מקווה שאני יכיר אנשים.
כמו כל יום אני חוזרת לבית אחרי הלימודים לבד ומדמיינת את עצמי עם חבר משהו שידאג לי, שהייה לצידי ברגעים הקשים והטובים אני רוצה חום ואהבה אבל אני רק ממשיכה לקוות כי אני תמיד אומרת לעצמי היילי זה לא יקרה, אף אחד לא יאהב אותך אף פעם, לא משנה איך את תראי או מה תעשי אף אחד לא מסתכל אלייך… אני רואה איך לחברות הבודדות שלי פונים מתחילים ואני תמיד בצד אני לא מצליחה להבין מה הבעיה שלי למה דווקא אני זאת שאף אחד לא שם לב?
תמיד חשבתי שזה בגלל שאני הייתי שמנה אז לקחתי את עצמי בידיים ורזיתי אבל עדיין אני לא מצליחה להבין מה לא בסדר בי? תמיד חשבתי שזאת הבעיה אבל מתברר שלא, קראתי באינטרנט מה בנים אוהבים? ועדיין לא מצאתי מה הבעיה בי, החברה הכי טובה שלי תמיד אומרת שאני מהממת שאני בלונדינית עם עניים כחולות ירוקות ושכל בת הייתה רוצה להיות כמוני וכל בן רוצה להיות איתי אבל אני מבינה שהיא רק מנסה לשפר לי את המצב רוח…
ביום ההולדת שלי כשחגגתי 17 החלטתי לצאת מאזור הנחות שלי ולצאת למסיבה אני והחברות שלי זייפנו תעודות זהות ועשינו שאנחנו בנות 18, החלטתי פשוט להתפרע לבשתי במלה שחורה קצרה צמודה עם נעליים עקב שחורות ( כן כן הצבא האהוב עלי שחור כמו שמבינים) ושפתון בצבא שהכי מתאים לי חום ורוד עשיתי איילינר שחור כדאי להדגיש את צבא העניים שלי ויצאנו לפני הכל סיפרתי להורים שלי שאני נוסעת לחברה לישון וכשהם נרדמו יצאנו מהבית שלי חברה שלי אשלי הסיעה ,היה לה כבר רישיון והיא לא שותה, ונסענו הייתי מפוחדת אבל מצד שני מתרגשת לנסות משהו חדש .
קיילי (החברה הכי טובה שלי):"היילי את פשוט מהממת"
הסמקתי ואמרתי:"תודה, גם את מושלמת"
אחרי שעה ארוכה (אנחנו גרים בדרום) הגענו כולי רעדתי אבל קיילי תפסה אותי ואמרה לי לא לדאוג .
הגענו לכניסה ושם עמד גבר שעמד כמארח ראיתי שעל ההתחלה הוא לא הפסיק להסתכל על אשלי וכשהגיע תורנו להיכנס הוא הכניס אותנו ישר ונתן לנו שולחן בVIP בגלל שאשלי נתנה לו את מספר הטלפון שלה (היא הייתה כבר בת 18 באמת )
ואמרתי: "שווה ללכת איתך אשלי חחחח"
"כן מדי פעם חחחח"
כשנכנסתי ישר ראיתי משהו היה חשוך אך לא ממש הצלחתי לחקור אותו לפי מה שראיתי הוא היה גבוה אבל לא יותר מידי שרירי אבל לא יותר מידי בלונדיני בנתיים בדיוק כמו הטעם שלי אבל ישר חזרתי לחשוב על זה שהמוזיקה ממש חזקה כי ידעתי שאני צריכה להפסיק לחשוב על דברים לא מציאותיים .
כשהגענו לבר ישבנו וישר קיילי המינה שוטים
קיילי:" מזל טוב היילי ושתמשיכי לזרום ולצאת "
כולם צחקו ואני אמרתי "אמן חחחח"
אחרי כמה דקות ועוד שני שוטים אשלי הלכה לרקוד עם איזה משהן ואני וקיילי יושבות על הבר ומתבוננות מה קורה סביבנו ופתאום קיילי אומרת" היילי את רואה איך הבלונדיני הזה מסתכל אלייך. ?"
"מה פתאום הוא גם מסתכל לכיוון לא אלי ספציפית"
"נו באמת את עכשיו סתם אומרת שטויות"
וממש אחרי כמה שניות אחרי שקיילי סיימה את המשפט אנחנו רואים שהוא, זה שישר ראיתי אותו מתקרב אלי לרגע הנשימה שלי נעצרה אמרתי לעצמי מה פתאום הוא סתם בא לפה
קיילי: "אומייגאד הוא בא אלייך אני הולכת לרקוד בייי"
" מה למה את עוזבת אותי לבדדדדד"
ופתאום אני מסתובבת ורואה אותו לידי מסתכל אלי עם העניים הכחולות שלו שפשוט נמסתי
"היי קוראים לי שון, איך קוראים לך?."
באותו הרגע פשוט לא הצלחתי לדבר או לחשוב אמרת לעצמי לא את פשוט מדמיינת…..
תגובות (1)
קודם כל, אני חייבת לומר לך שהרעיון של הסיפור ממש מצא חן בעיני. את כותבת בכנות על הרגשות של הדמות. אהבתי:)
יש לך כמה טעויות והן:
*צבא=צבע
יש לך בעיות בפיסוק פה ושם. תכתבי מספרים במילים – 18=שמונה-עשרה. אני ממליצה לך להמעיט בהכפלת אותיות. ואם מישהו צוחק אל תכתבי "חחח", אלא תתארי את זה שהוא צחק.
זה מה שהצלחתי לשים לב אליו, בכל אופן.
יש לך פוטנציאל, את צריכה להתאמן פשוט.