אני מקווה שזה יסתדר פרק 8

בפרק הקודם:
התישבנו לאכול והייה שקט פתאום אמא שברה את השקט אם משהו שהכי לא ציפיתי לשמוע…

-פרק 8-
"מהיום אתן,בעצם אנחנו מנתקות קשר אם הבנים ואם אבא ברור?"אמרה אמא
הייתי בהלם לא יכולתי להוציא מילה
"מה?!!?!?!,למה?!?!?!!!"שאלה בצעקה ליאל
"ככה אין מה לעשות זה מה שקבעתי"אמרה אמא
"אני ממש לא מנתקת קשר אם הבנים ואבא"אמרה ליאל לאמא
"אני החלטתי ככה וזה מה שיקרה"אמרה אמא בעצבים היא מתעצבנת ממש מהר גם אני ככה.
"גם אני החלטתי שאני לא מנתקת קשר אם הבנים ואם אבא"התפרצתי .
"זה לא נתון לוויכוח אמרה אמא עצבנית וקמה מהשולחן לכיוון המטבח.
"מה היא רוצה להרוס לנו את החיים?,מה למה פתאום לנתק קשר?"שאלה אותי עמית
"אל תדאגי"עניתי לה למרות שאני בעצמי לא הייתי בטוחה שאנחנו לא צריכות לדאוג כי אם אמא מחליטה משהו זה עד הסוף ואין וויכוח
סיימתי לאכול וקמתי מהשולחן
"עמית?"שאלה אותי ליאל
"מה?"שאלתי אותה והסתכלתי עלייה
"אני מתגעגעת לאבא והבנים"אמרה וקמה לחבק אותי חיבקתי אותה בחזרה
"גם אני אבל אמרתי לך אל תדאגי"עניתי לה מנסה להרגיע אותה
"עמית ליאל תביאו לי את הפלאפונים שלכן"אמרה אמא כשהיא יצאה מהמטבח ובאה לכיוונינו.
"למה?"שאלתי
"ככה"ענתה גיחחתי תמיד שהיא שואלת אותי "למה?" אני עונה לה "ככה "
"אבל….."
"אל תדאגו מחר לפני בית הספר תקבלו פלאפונים חדשים"אמרה וקטעה את דברי
עליתי לחדר לקחתי את האייפון ונתתי לאמא אין לי כוח לוויכוח עכשיו
"ליאל"אמרה אמא
"מה?"
"את יודעת"
"לא אני לא"ענתה
"תביאי לי את הפלאפון שלך"אמרה אמא
"לא…"התחילה להגיד
"עזבי ליאל תביאי לה את הפאלפון את יודעת שאין טעם להתווכח עם אמא"אמרתי לה היא נאנחה הוציאה את הפאלפון מכיס הג'ינס שלה ונתנה לאמא.
"כפי שאתן יודעות אנחנו בעיר חדשה ויש פה פשע רב אז כדי שתהיו בטוחות אני מצרפת אליכן שומרי ראש,הם יבאו ממחר בבוקר לפני הבית ספר והם יגורו פה"אמרה אמא "ותתנהגו יפה"הוסיפה והלכה
"מה בשביל מה שומרי ראש אני יודעת לשמור על עצמי"אמרתי לאמא,למדתי הגנה עצמית מכיתה א' עד שנה שעבר כיתה ט'.
אמא הסתובבה הסתכלה עלי ועל ליאל ואמרה "זה רק להגנה"הסתובבה שוב והלכה.
אני וליאל עלינו לעלה לאיפה שהחדרים שלנו כול אחת הלכה לחדר שלה. ניסיתי לנוח אחרי כול היום הזה הרבה מחשבו עברו בראשי.

-נקודת מבט רן-
"הצלחת לאתר את השיחה?"שאל עידו את אבא
"לא השיחה הייתה קצרה מידי"ענה אבא בעצב
"פאק"צעקתי כיווצתי את ידי לאגרוף והכתי בחוזקה בקיר
"תירגע" אמר לי שון.
לאן אמא לקחה אותן?,למה?,היא יודעת שלא ניתן שיפגעו בהן והיה מה.
"מה נעשה?"שאלתי
"בואו ננסה להתקשר שוב"אמר שון והוציא את האייפון השחור שלו
"אני ינסה לליאל"אמרתי והוצאתי את האייפון הלבן שלי וחייגתי אליה
"אני ינסה לעמית"אמר שון וחייג אלייה
"אני ינסה לאמא"אמר עידו והוציא את הגלאקסי 4 שלו
"ליאל לא זמינה"אמרתי
"עמית לא זמינה"אמר שון
"גם אמא לא זמינה"אמר עידו
"יכול להיות שהם עברו מהרחוב, מהשכונה, מהאזור, מהעיר, מהמדינה?שאל עידו מודאג
"לא אין מצב" אמרתי במהירות וקיוותי שזה לא נכון, שהם לא עזבו למדינה אחרת, איפה נמצא אותן בעולם הגדול הזה?
פתאום….