אני מקווה שזה יסתדר-פרק 2
בפרק הקודם:
"ביי יצאנו" צעקתי והלכתי עם נועה לכיוון הדלת
"ביי" כולם אמרו ביחד
ואני ונועה יצאנו
-פרק 2-
-בדרך לבית ספר-
"איזה כיף עוד מעט חופש ראש השנה"אמרה נועה
"כןן אני יודעת ואיזה כיף עוד חודש לשתיינו היה רישיון"אמרתי מאושרת
"אאאאהעהעההעהעהעהעה אני יודעת"צרחה נועה
"תרגעי חמוד'לה "אמרתי לה צוחקת
"אני מתרגשת"אמרה
"יש עוד חודש ותקבלי רישיון עם תעברי את הטסט ועם מוח כמו שלך לא בטוח שתעברי"אמרתי לה וצחקתי עוד יותר.
"חצופה"אמרה ועשתה פרצוץ כועס
"אבל את יודעת שאני צודקת"אמרתי לה בחיוך ובדיוק הגענו לבית ספר
"נכון"אמרה וצחקנו ביחד ואחרי שנייה נועה הפסיקה לצחוק ואמרה:"אני עדיין כועסת עלייך"
"טוב בואי לכיתה"אמרתי והתקדמנו לכיתה
נכנסנו לכיתה ונועה הייתה עדיין בפרצוץ כועס
רעות ניגשה אלינו וכשראתה את הפנים הכועסות של נועה שאלה מה קרה ועניתי לה שהיא כועסת עלי
ורעות צחקה
"מה את צוחקת"אמרה נועה לרעות "זהו אני עכשיו כועסת גם עלייך"
אני ורעות החלפנו מבטים נאנחנו ואמרנו ביחד "סליחה"
"טוב אני סולחת "אמרה נועה בחיוך והיה צילצול לשיעור הראשון.
המורה נכנסה לכיתה ולמדנו שעתיים לשון הפסקה ביולוגיה(ביולוגיה זה מדעים) ואז הלכנו הביתה אני נועה ורעות.
"עמית נועה רוצות לבוא אלי?"שאלה רעות
"סבבה"אמרה נועה
"עמית את באה?"שאלה אותי
"לא יודעת אני לא כול כך מרגישה טוב יש לי תחושת בטן רעה כזאת"אמרתי
"אולי אכלת משהו לא טוב"אמרה רעות
"לא זה כבר מהבוקר לפני ארוחת הבוקר"עניתי לה
"אז אולי אכלת משהו לא טוב אתמול בערב"אמרה נועה
"יכול להיות"עניתי והתפצלנו בדרכים נועה ורעות לבית שלה ואני לבית שלי.
התקדמתי והרגשתי שעוקבים אחרי אז הסתובבתי במהירות ולא היה שם אף אחד המשכתי ללכת יותר מהר וחייגתי לשון אבל הוא לא ענה הרגשתי עדיין שעוקבים אחרי הסתובבתי שוב ו…
תגובות (2)
הסיפור יפה אז תאריכי אותו ואם תלי יותר פרקים יתווספו קוראים
אוקיי תודה על ההצעה אני עכשיו יעלה עוד פרק