אני מי שאני – הקדמה

היי
אני יסמין, יסמין כהן
בת חמש עשרה,דתיה, בלי אחים ועם שני הורים שמקשים עליי מאוד
למה מקשים עליי ? כי גיליתי מי אני
גיליתי את מה שאני, ואי אפשר לשנות את זה
מה זה אתם שואלים ? קדימה, תנחשו
כן. בדיוק מה שאתם חושבים או שלא חושבים
בקיצור, אני לסבית. יצאתי מהארון לפני שנה וחצי ומאז הם מקשים עליי.
הם לא מוכנים לקבל את הבת שלהם שהיא ״שונה״ מכולם
כל יום יש צעקות בבית.. איך הם טעו, מה הם עשו שמגיע להם דבר כזה..
אבל זה בסדר. אני כבר רגילה
הם צועקים גם כי אני לא מתנהגת כמו דתיה.
סליחה ? אני מעדיפה לא להיות דתיה. קראתי דברים, חשבתי לעצמי והבנתי שאין לי במה להאמין, שאני לא רוצה להתלבש כמוהם.
מבחינתי, אין אלוהים. וגם את זה מאוד קשה להם לקבל.
זה שהם צועקים עליי זה באמת בסדר. אבל השיא ? זה שהם צעקו על בת הזוג של, קוראים לה שקד ואנחנו כבר שנה ביחד. אנחנו חברות ילדות אבל רק לפני שנה באמת התחלנו לשים לב לרגשות שמעבר. ברגע שהם צעקו עליה, שם כבר לא יכולתי להתאפק וצעקתי להם שהם חרא הורים ושאני מעדיפה הורים אחרים.
מאז, שקד הפסיקה לבוא אליי ואני רק באה אליה או שאנחנו נפגשות בבית קפה האהוב עליה.
מאז שיצאתי מהארון, החברה קיבלה אותי אחרת.
חלק הפסיקו להסתכל עליי וחלק דווקא יותר התחברו אליי. רוב החברים שלי ? נשארו איתי.
ואפילו שניים מהם הודיעו שנמאס להם וגם הם יוצאים מהארון.
אז כן, יצאו מזה גם הרבה דברים טובים ולא רק גרועים.
אבל חכו שניה.. הגיע הזמן לצעקות היומיות..