אני לא… מכשפה? -פרק ניסיון הקדמה-
ניצוץ עיניי השיב לי מהמראה, 'מתי אוכל לחיות כבר חיים נורמליים?' שלא תבינו לא נכון, יש לי המון חברים ובהחלט אין לי נטיות אובדניות (חוץ מבשיעורי 'בסיס הכישוף' עם מר הריד), אני מקובלת
אבל זה לא החלק הקשה; כל מה שצריך זה כמה נפנופים בשיער, אוסף קטן של הערות עוקצניות, הרבה מחזרים, וגוף יפה, זהו. לאחר מכן- הם ילכו אחרייך, גם אם זה אומר לאבד את החיים. החלק הקשה הוא הכישופים; בתור 'צאצא לשושלת גדולה של מכשפים גדולים' (גלגול עיניים), אני צריכה כל יום, במשך שעתיים (שלמות, ומייסרות) ללמוד לפחות 10 כישופים בע"פ, ואז ללמוד או את תורת הכישוף, בסיס הכישוף, תולדות הכישוף, יצירת כישוף וכו'.
תאמינו לי, זה קשה. שלא תחשבו שזה לא שימושי, פעם אפילו ניצלתי מכריך שכמעט ועף עליי בעזרת כישוף. וכן, כן, כל השטויות האלה מהסרטים "אסור להשתמש בכשפים מחוץ לשטח בית הספר" אינן נכונים, וגם זה לא שאנחנו צריכים להסתתר, כולם יודעים מה אנחנו, ואנחנו גם לא כאלה אפלים..
זה לא שאם אני יגיד מלא מילים עם אפלה, או עם אני ירצה אני אוכל פשוט להחליף צד! למעשה, אין בכלל צדדים.. נכון עכשיו אתם "מה?! איך זה יכול להיות? חשבתי שאפשר להחליט איזה צד אתה!" אז זהו שלא! אתה לא מכשף עם אתה לא מתחיל באות מ' (מהאות הראשונה במילה: מכשף), או עם אין לך כ' בשם משפחה ( האות הבאה אחרי מ' במילה מכשף)- פשוט נכון? ובמובן "אין צדדים" זה פשוט, אין לנו מסדר, ואין לנו חוקים, אנחנו לא מסתתרים, ואנחנו לא נלחמים.
קל!!
אז בקיצור, אחרי שלמדנו את כל השעמום הזה, נחזור לסיפור.
כמו תמיד היה הנשף. בנשף בית ספרנו לא היה מלך או מלכת נשף (משעמם), אבל כן היה לנו כיף חיים, היינו הולכים כל שנה, יום לפני הנשף לקניון, כמובן הבנות, הבנים היו הולכים למשחק כדורגל, לא היה לנו לימודים, וביה"ס מימן הכל. לאחר מכן כולנו נפגשנו במסעדה, אוכלים, חוזרים לקניון, קונים את מה שצריך, ואז בוחרים בן זוג- בגלוי. כמובן כל אחד קבע לפני עם מי הוא יהיה, אך זה היה זמן ההכרזה הרשמי. אחר כך בנשף, היו שירים מושלמים, תפאורה מהממת, ואגב, שמי מליסה כליסיה, אשר גם לכתוב בק'.
בקיצור, הנשף עוד שבוע (7 ימים, 14 שעות, ו30 דקות), אבל מי סופר? אגב, אני באמת לא סופרת, יש לי כוחות קסומים, זוכרים?
טוב, עכשיו, כמו כל סיפור קיטשי- האהבה שלי. שמו היה ג'ייס ריי, שיער שחור, עיינים כחולות. ואוי נכון! שחכתי לספר לכם איך אני נראית! טוב, כמו שכבר אמרתי, גוף פצצה, מקובלת, עיינים ירוקות חתוליות, ובחתוליות אני מתכוונת לזה. אשכרה הן חתוליות. זוהרות. השיער שלי מוזהב, מסולסל, אני ממש מקושרת אליו ;] אני אוהבת לרוץ, ואני לא מרמה. ריצה היא חיי, 2 מדליות זהב לפחות בתחרות אחת, 3 כסף, וארד אחד. לרוב לא מרשים לי להשתתף ביותר מ-7 תחרויות.. עצוב חחח…
החברה הכי טובה שלי היא קיילי, היא ממש נחמדה, הייתה פעם גם היא חנונית.. יש לה עיינים חומות, ושיער בלונדיני.
הידיד הכי טוב שלי, הוא כזה מתוק… שמו לוקאס- שיער חום, עיינים אפורות, אמן, צייר מוכשר מוות *~*
קיצר
לא הספקנו כאן הרבה, מה? פרק הבא, הסיפור יתחיל, זה היה סוג הקדמה, אבל בינתיים, נצטרך לחכות XD
תגובות (2)
סיפור יפה תמשיכי
תודה :)