אני כבר לא שלך אבא פרק 1

קמתי בבוקר בהרגשה טובה , צחצחתי שיניים ושטפתי פנים וירדתי למטבח , אבא הכין לי ארוחת בוקר עם עוגה קטנה בצד ומיץ תפוזים סחוט. אחרי שסיימנו לאכול אבא חיבק אותי,
"תקשיבי אני נותן לך את המכתב ותתני אותו לשלומי" אבא אמר לי ונתן לי את המכתב,
"איפה הוא גר"? שאלתי את אבא שלי,
כי אני בכלל לא מכירה את האנשים שעובדים איתו אני רק מעבירה להם דברים , זה הכל .
אבא כתב את הכתובת באיזה דף ונתן לי.
"תבואי מהר טוב" אבא אמר לי,
עשיתי לו עם הראש כן והתחלתי לרוץ, לכיוון לבית של שלומי זה שלושה מטר מהבית שלי , הגעתי לבית ודפקתי בדלת איזה חייל אחד פתח לי את הדלת.
"שלום אתה שלומי"? שאלתי את החייל,
"לא אני הבן שלו" החייל ענה לי,
לא ידעתי מה לעשות האם לתת את המכתב או לא, אולי אבא יכעס אם אני לא ייתן , יכול להיות שהוא רוצה שאני ייתן אך ורק לשלומי ולא לבן שלו.
"הכל בסדר אני יכול לעזור לך במשהו"? החייל שאל אותי בקול מודאג,
נכנסתי לחרדה,
"הפנים שלך חיוורות , את בטוחה שהכל בסדר" ? החייל שאל אותי,
"כן" עניתי לו,
הרגשתי שהלב שלי דופק והתחילו להיות לי זרמים בידיים , היה לי גם קצת קשה לנשום והרגשתי שהיה באלי להקיא , ואז ככה סתם נפלתי על הרצפה.

אחרי כמה דקות אחדות.
התעוררתי באיזה ספה לבנה עם שמיכה כחולה , ראיתי חייל עם עיניים ירוקות ושיער בלונדיני וגבוהה , לפתע נזכרתי שאני צריכה לשלוח את המכתב הזה לשלומי.
"את בסדר עכשיו"? החייל אמר לי,
"כן הכל בסדר" עניתי לו,
"אל תדאגי , אני יביא את המכתב הזה לאבא שלי הוא עוד מעט צריך לבוא" החייל אמר לי,
"תודה" אמרתי לו,
"אני אביאל איך קוראים לך"? אביאל שאל אותי בקול מתעניין,
"סופי" עניתי לו.
"טוב סופי אם את צריכה עזרה אני תמיד יהיה שם בישבילך" אביאל אמר לי ונתן לי דף שרשום עליו את המספר של הפלאפון שלו.
"תודה" אמרתי לו וקמתי מהספה,
"טוב אז ביי" אביאל אמר לי,
"ביי" אמרתי לו.
בטוח איחרתי אבא אמר לי לבוא מהר הוא יהרוג אותי חשבתי ורצתי לכיוון הבית הכי מהר , פתחתי את הדלת וראיתי את אבא עם איזה מישהי בלונדינית מתנשקים.