אני ירח-פרק 4

ירח קמה בבוקר שמחה ומאושרת כהרגלה. היא החליטה הפעם ברגל ימין.

התרגשות אחזה בה והיא לא ידעה איך להסתיר את רגשותיה בנוגע לבית הספר החדש.

היא הביטה על הראי שהיה תלוי ליד הדלת של החדר שלה.

ירח מאוד התרגשה כי זה היום הראשון שלה בבית הספר החדש. אולי היא תכיר חברים חדשים. היא שאלה את עצמה האם שמעון מסתדר בלעדיה.

ירח לא הפסיקה לחשוב עליו כל הזמן מאז שקמה ועד שהיא התיישבה עם הוריה לאכול ארוחת בוקר לפני שהיא הולכת לבית הספר.

" איך ישנת , ירח? אני מקווה שטוב מאוד, אחרי הכול את צריכה לזכור שאת מתחילה היום דף חדש. את תכירי חברים חדשים וכך יהיה לך יותר כיף. אני מבינה שהיה לך קשה להיפרד מחבריך הישנים ולבוא לעיר חדשה שאת לא מכירה. אבל את צריכה שאנחנו כאן בשבילך , מתוקה שלי!" ניסתה אימה לעודד את ירח.

" הכול בסדר , אימא. היה לי מאוד קשה לעזוב את שמעון , וגם את חיפה. הרגשתי שאני נקרעת בין שני הדברים האהובים עליי בעולם : שמעון והעיר חיפה שאותה אהבתי כל כך." הוסיפה ירח בחיוך עצוב.

" מה את עצובה , ילדה שלי? את מתחילה משהו חדש , זה טבעי שתהיי קצת בלחץ. הרי זה בית ספר חדש, עיר חדשה, אנשים שאת לא מכירה . יקח לך זמן להתרגל אליהם. אולי יהיה לך קשה בהתחלה, כמו כל התחלה חדשה. הרבה בהצלחה שיהיה לך , חמודה!" אמר אביה בנימה אופטימית.

" טוב , אני כבר מאחרת. אני חייבת לזוז. ביי אימא אבא. אני אוהבת אתכם." הוסיפה ירח בחיפזון ורצה לעבר בית הספר כדי שלא תאחר ביום הראשון ללימודים.

ירח הייתה בטוחה שמשעמם לא יהיה לה שם. דווקא כשהיא חשבה כשהיא לא תיפגש שוב. ירח לא הסתכלה לא ימין ולא שמאל , וכרגיל היא לא שמה לאן היא הולכת. הם נפלו אחד על השני.

" אנחנו מכירים?" שאל עידן בחיוך יהיר והתקרב כדי לעזור לה לקום מהרצפה.

" נראה שלא. שכן.. אתה לא הנער שהיה בבריכה והציל אותי? אתה מאוד מוכר לי, אולי אני מתבלבלת . אני ירח." הוסיפה ירח במבוכה.

" אני עידן , וכן אנחנו מכירים. את נפלת לבריכה וכמעט טבעת , חשבתי שאני אתן לך למות שם? בחיים לא הייתי נותן לך להתמודד עם המיים לבד. כי זה היה נראה שאת לא יודעת לשחות." הוסיף עידן בגיחוך.

" כי אני ממש לא יודעת לשחות, ואתה. אתה ממש באת ברגע הנכון והצלת את חיי . אתה לא היית חייב. אתה יודע?" אמרה ירח בביישנות .

" טוב, הייתי חייב להיכנס למיים ולעשות משהו לפני שהיית טובעת לי בבריכה, ראיתי איך את כמעט מתת לי מול העיניים ואת חושבת שהייתי יושב ושותק?" אמר עידן וחייך אליה.

ירח חייכה אליו גם.

לפתע , לפיד הופיעה והדביקה לעידן נשיקה על השפתיים.

" שלום , מאמי. אני רואה שאתה מסתדר. אתה מכיר אותה? את לא ההיא שהכתימה לי את הבגדים?! מה את עושה בביה"ס ? רגע , אם זיכרוני אינו בוגד בי , את כמעט הלכת למות לנו מול העיניים, ראיתי איך את נחנקת מהמיים ואיך עידן הוציא אותך מהבריכה. אתה בא? אנחנו מאחרים לכיתה." קראה לפיד בציניות.

" שלום גם לך לפיד , כן זאת ירח והיא חדשה אצלנו בבית הספר . אני מציע לך להתנהג אליה יפה . את לא רוצה שביום הראשון שלה פה היא תתקע בלי חברים." אמר עידן ללפיד, לפיד רתחה מזעם.

" נעים לי מאוד להכיר אותך , ירח. להבא , אני ממליצה לך מראש שלא תתקרבי לרחבה כי אני זאת הטובה ביותר וביחד עם עידן אנחנו מלכי הרחבה המוכתרים. ואין כמונו , אני מקווה שתזכרי את זה , בוא עידן . הן בטח שואלות איפה אנחנו." אמרה לפיד וגררה את עידן בעקבותיה.

ירח הייתה מאוד בהלם אחרי שהיא נפגשה מחדש עם מי שהציל אותה.

היא התקדמה ואז היא ראתה נערה שהתיישבה על כיסא והקלידה דברים במחשב.

" שלום , את נהרה , נכון?" שאלה ירח בביישנות.

נהרה שהייתה ביישנית מטבעה , האדימה כמו סלק אדום. היא לא ידעה מה לומר.

" רגע, את מדברת איתי .. את.. חשבתי ש.." אמרה נהרה בבלבול והייתה בהלם שירח בכלל מדברת איתה. כי אף אחד באמת לא דיבר איתה.

" אני ירח. זה היום הראשון שלי ללימודים, האמת שאני די בלחץ מטורף." הוסיפה ירח בפחד.

נהרה נהייתה בלחץ ושתקה.