אני ורק אני- פרק 1

אוקיי, תקציר קצר ומקוצר לסיפור:
קוראים לי דניאל, אני כיתה ט', בת 16,יש לי עיניים חומות ושיער חום גלי, ההורים שלי גרושים, אבא גר ב-LA ואני גרה עם אמא. יש לי חברה שקוראים לה סתיו, היא קצת חנונית כזאת, יש לה משקפיים ושיער חום בלונדיני חלק ומעללףף. אני לא ממש מקובלת אבל טוב לי עם זה…. ויש לי קראש ממש קטנטן על רועי מהכיתה שלי שהוא הילד הכי מקובל בשכבה ואני לא בטוחה שהוא יודע שאני קיימת בכלל אז לא נראה לי שיהיה בינינו משהו… :(
_____________________________________________________________

טון,טון,טוןןן טווןןןןןן השעון מעורר. אני מפהקת וחושבת לעצמי מה יקרה אם אני אחזור לישון, לאחר דיונים ארוכים עם עצמי החלטתי להתעורר, קמתי מהמיטה, פתחתי את הארון והסתכלתי במבחר הבגדים הדל שלי, ולאחר עוד דיונים ארוכים עם עצמי ( שכבר עולה לי על העצבים) החלטתי לשים ג'ינס כחול, חולצת בצפר בצבע לבן, ואת הג'קט בייסבול (החרוש) בצבע כחול כהה ולבן שלי. הסתרקתי, צחצחתי שיניים וירדתי לחדר של אמא שלי, בדרך הסתכלתי על השעון במסדרון השעה 06:27 בבוקר, "אמא, קומייי" ניסיתי להעיר את אמא, בתגובה מעניינת למדי היא נחרה, ציחקקתי ביני ובין עצמי ואז ניסיתי להעיר אותה שוב, הפעם היא התעוררה, "אהה דנדן……" היא פיהקה, אחר כך היא עשתה מין מממ ממממ מממ כזה ואז היא שאלה אותי מה השעה. "וחצי" עניתי לה, "אוישש דני, את יודעת לא להעיר אותי כלכך מאוחר!!, טוב לא משנה" היא אמרה ובאותו זמן איכשהו היא קמה מהמיטה, וסיימה להתלבש, ובפעם המיליון חשבתי לעצמי איך לעזאזל היא מצליחה לעשות את זה, אבל את המחשבה הזאתי שמרתי לעצמי.
ירדתי למטבח הקטנטנון שלנו והכנתי לי סנדווי'ץ לבצפר ולאמא סלט לעבודה, שמתי את הסנדווי'ץ בתיק ואת הסלט על השולחן הודעתי לאמא שהוא שם ויצאתי מהבית. הגעתי לתחנת אוטבוס וחיכיתי שם לבד, למה כי כל הילדים עולים בתחנות שלפני התחנה שלי., האוטובוס עצר, "בוקר טוב, דניאל" שמעתי את יוסי הנהג, "בוקר מעייף, יוסי" עניתי לי בחיוך ישנוני כזה ונכנסתי להסעה, סתיו הנסיכה שמרה לי מקום באחת השורות מקדימה, "דניייייייייייי!!!" היא צעקה לחשה, כשהיא ראתה אותי "סתוויייי!!!!" החזרתי לה בחיקוי שלה פלוס פרצוף מוגזם, "שתקי" היא צחקה ונתנה לי חיבוק, האוטובוס התחיל לנסוע ואני וסתיו פיטפטנו קישקשנו וחפרנו אחת לשנייה כל הנסיעה (אגב, חצי שעה נסיעה לבצפר שלי, אז זה הרבה חפירות),
~בצפר~
הגעתי לאיזור של כיתות ט', כל המקובלים ישבו במושבים ליד הלוקרים וצחקו וצעקו וכל זה, לצערי הלוקר שלי שמה. התקדמתי בשקט, פתחתי את הלוקר הוצאתי מחברת מתמטיקה , תנ"ך , וספרות, שמתי אותם בתיק. סגרתי את הלוקר, ומאחוריו עמד רועי (אעאעאע) "מה דניאל, באה לפה הרבה?" הוא עשה סקסי פייס כזה, כאילו הוא מנסה אשכרה להתחיל איתי, הבנתי שהוא סתם עושה אנילא אהבלה כמו שהוא חושב שאני , אז עניתי לו "כן" חסר הבעה כזה, הסתובבתי והתקדמתי לכיוון הכיתה, בדרך שמעתי " אתה חייב לי חמש שקל אחייי עשיתי את זה" זה היה רועי, אפשר לומר שנעלבתי אבל בחרתי להתעלם מהנעלבות הזאת ולהגיע לכיתה בלי עוד הפתעות מיותרות.
~שיעור~
אני יושבת משועממת בשיעור ספרות מנסה להתרכז בחפירות של המורה, אבל לא מצליחה , זה פשוט כזהה משעמם, לפתע שמעתי "דניאל" בלחישה הסתכלתי הצידה וראיתי שרועי קורא לי "אה?" עניתי לו "אני יכול מחק?" הסתכלתי עליו שנייה, ואז על השולחן שלו, ואין לו על השולחן שום דבר שהוא כתב עליו או שהוא צריך למחוק, "בשביל מה?" שאלתי אותו למרות שכבר הנחתי מה התשובה, הוא בטח רוצה לזרוק אותו על עומרי, או משהו, "נו אני צריך למחוק משהו, תבייאיי" חח מה נראה לו שאני מפגרת?! אני לא אפול במלכודת שלו לא משנה כמה חתיך, אלוהי, יפה, חמוד, מושלם ו….סתמי דניאל, הוא בחיים לא יסתכל עלייך ככה, תפסיקי לחשוב עליו כל הזמן, "אין לי מחק, סורי" עניתי לו, סובבתי את הראש והתחלתי לצייר במחברת, שמעתי אותו מגחך לעצמו ואז חוזר להתלחש עם עומרי.
_________________________________________________________________
סוף היום, וואיי סוף סוף, כמה חיכיתי לרגע שיגמר היום המוזר בטירוף הזה, פלטתי אנחת הקלה ויצאתי מהכיתה, התקדמתי לכיוון התחנת הסעה שלפתע תפסה את הכתף של יד מאחורה, זאת היתה סתיו "אמא סתיו , הבהלת אותי!!!!" כעסתי צחקתי עליה, "סוריי, אז תקשיבי אני הולכת היום לבן "(החבר החנוני שלה, הם מתוקים ביחד, אבל ממש מתוקים ביחד) "אז כאילו זה בסדר מצידך כן?" היא שאלה אותי, לא הבנתי מה בדיוק עבר לה בראש כשהיא שאלה אותי את זה "תגידי, מה את מפגרת?" דפקתי על הראש שלה בכאילו כדי להבהיר את הדברים שלי, "את לא צריכה לשאול אותי משו כזה!" התפלאתי עליה, כאילו נכון, הייתי חברה של בן אבל לפני שנה וחצי בערך וזה החזיק מעמד בערך שבוע… היא נראתה מלאת הקלה, מה עובר עליה זאתי?!?! , "טוב, ביי דנדן, ניפגש מחר" היא אמרה לי ואז רצה להסעה של בן, אבל בדרך, כאילו היא נזכרה בזה רק עכשיו היא רצה אליי בחזרה ואמרה לי "עוד פעם אחת את קוראת לי מפגרת, או דופקת לי על הראש, אני אכפיל את כמות הפיגור שלי ואעביר אותה אלייך!" היא עשתה פרצוף רציני מגוחך כזה "אני מצפה בקוצר רוח" אמרתי לה בצחוק, "טוב נו מה, עד שהלכת את חוזרת, לכי כבר!" אמרתי לה בצחוק, היא קרצה לי ורצה לבן חיבקה אותו והחזיקה לו את היד, הם באמת חמודים שני אלה.
עליתי להסעה, אבל היא הייתה מלאה, חוץ ממקום אחד, ליד, שיטטטטט רועי????

תגובות וממשיכה :)