אני ורק אני- פרק 50 (וואו <3)

~נקודת מבט רועי~
"נחיתה עוד עשר דקות" שמענו את קולו של הטייס בכריזה
אני ואברהם כבר היינו ערים
אנחנו אמורים לנחות בערך בחמש וחצי בבוקר לפי השעון של ניו יורק
נשאר לי עוד דף אחרון בבלוק
כתבתי עליו 'מתגעגע. חושב עלייך שאני הולך לישון, חושב עלייך כשאני מתעורר, חושב עלייך בכל שנייה של שפיות שנותרה לי
רועי'
כתבתי את זה למרות שעוד לא נרדמתי, או התעוררתי, אבל אני יודע שזה יהיה ככה
"אתה יודע" דוד שלי התחיל "אתה יכול להשיג הרבה כסף מהציורים שלך"
"זה סתם תחביב" פסלתי את דבריו
"אתה יכול להכניס לפחות 150 דולר מציור" הוא אמר
"פחחח" צחקתי "הציורים שלי 15 דולר מקסימום"
"אני יכול למצוא אנשים, שבשביל פספורטים שלהם הם מוכנים לשלם אפילו 500 דולר" הוא חשב בקול
"אבל לא משנה, תקשיב, אני דיברתי עם ההנהלת בית ספר והם מוכנים לקבל אותך כבר ממחר"
"מה בצפר? תן לי שבוע חופש" אמרתי
"שלושה ימים" הוא אמר
"ארבע"
"דיל" הוא הושיט לי את ידו ללחיצה
לחצתי אותה וצחקנו
"רבותיי, אני מבקש לחגור את חגורות הבטיחות, ולהתכונן לירידה, אנחנו נוחתים" שמענו (באנגלית) את קולו של הטייס
"אתה רוצה כדור הרגעה?" הוא שאל אותי
"לא.. אני אסתדר" קיוויתי
חגרתי את החגורה והכרחתי את עצמי לנשום נשימות עמוקות ורגועות, המטוס החל לרדת…..
עצמתי עיניים
המשכתי לנשום נשימות עמוקות ורגועות
הרגשתי את המטוס נוגע בקרקע, נוסע, מתייצב , ובסוף נעצר
פתחתי עיניים
"כל הכבוד" אברהם שם את ידו על ידי וחייך אליי חיוך אבהי
חייכתי אליו חיוך של הקלה וקמתי
שמתי את הבלוק ציור במזוודה וירדתי מהמטוס
למרות שאני כולי עצוב ומדוכא, לא יכולתי שלא להתרגש
אני פאקינג בניו יורק!
עקבתי אחריי דוד שלי עד שהגענו לג’יפ שחור גדול
שמתי את המזוודה בתא המיטען, התיישבתי בכיסא שליד הנהג והתחלנו לנסוע
נסענו משהו כמו עשרים דקות
נכנסנו לעיר, וזה היה מדהים, בדיוק כמו בסרטים רק ביותר גדול
מאות אנשים הלכו ברחובות
נדבקתי לחלון מסתכל ובוחן כל דבר
המשכנו לנסוע והגענו לשכונת בתים יוקרתית
הבתים היו מדהימים
ענקיים שאין לתאר
פי שלוש מהבית של אלון
ומפוארים שזה משהו מטורף
הוא חנה בחניה של אחוזה ענקית
ודומם את המנוע
”ברוך הבא לביתך החדש!” הוא הכריז
”תודה דוד” הודיתי לו, הוא הקריב המון בשביל שאני אבוא לפה
”אתה האחיין שלי, זאת החובה שלי לדאוג לך” הוא חייך אליי
יצאנו ביחד מהמכונית
הוא פתח שער גבוהה ומפואר
בפניי נחשפה גינה ענקית, מזרקות, שיחים, עצים, פינת ישיבה
מאחור ראיתי בריכה אולימפית
”וואו..” מלמלתי לעצמי והסתכלתי בפה פעור על הכל
”שמח שאהבת” שמעתי את דוד שלי אומר
הוא הוציא מפתח מהכיס וניסה לפתוח את הדלת.. ללא הצלחה
הוא דפק על הדלת
”קלריס תפתחי את הדלת” הוא קרא
”מי זאת קלריס?” שאלתי
”הבת שלי” הוא חייך אליי ודפק שוב על הדלת
פתאום היא נפתחה ומולנו עמדה נערה, נראית בגיל שלי, בלונדינית עם עיניים כחולות, יפה, אבל לא כמו דניאל
היא באה להגיד משהו, אבל היא סגרה את הפה כשהיא ראתה אותי, היא סקרה אותי מלמעלה למטה ובהתה בי במשך חמש עשרה שניות
השפלתי את מבטי במבוכה
אני יודע שאני חתיך, אבל שיפסיקו לבהות בי כל הזמן!
היא הסתובבה ונכנסה לבית בחזרה
נכנסנו אחריה
זוכרים כמה התפעלתי מהגינה? הבית פי שלוש יותר מרשים
אני אפילו לא אתחיל לתאר את המדהימות שלו אבל היתה בו אפילו מעלית
”קלריס תראי לרועי את החדר שלו” אברהם אמר
קלריס החלה להתקדם אל עבר המעלית, הלכתי אחריה ונכנסנו
טוב, אני הולך לחיות עם הילדה הזאת כמה זמן, אנחנו לא יכולים לא לדבר
”היי, רועי” הושטתי את ידי אליה ללחיצה
היא הסתכלה עליי וחייכה
”קלריס” היא לחצה את ידי
המעלית נעצרה
ונכנסנו לקומה ענקיתת!! היה שם סלון ענקי עם טלוויזיה משהו כמו 60 אינצ', היו שם כורסאות ומכונת פופקורן (!) היה שם גם ספה גדולה, ג'קוזי ומסדרון רחב עם 3 דלתות
דלת אחת- לחדר של קלריס
דלת שנייה- כנראה חדר אורחים שיהיה שלי
דלת שלישית- שירותים ואמבטייה
"בוא" היא אמרה לי
עקבתי אחריה
היא פתחה דלת ונפרש מולי חדר בגודל של הבית שלי
היו לי שם שירותים משלי (!!) ועוד ג'קוזי ומיטה זוגית
היה לי אייפד על שידה לבנה עם דלתות שחורות, היה ארון בגדים שחור מבריק ענקי.
"זה החדר אורחים?" שאלתי בתדהמה
"חח…לא, זה היה חדר של אח שלי.. אבל הוא עבר לגור לבד." היא גיחכה
"אהה…" מילמלתי ונכנסתי לחדר. ראיתי שיש מין מעבר כזה לעוד חלק בחדר, שלא ראיתי
היה שם ספה קטנה, טלוויזיה ענקית ומיניבר.
"טוב, מקווה שלטעמך החדר.." היא מלמלה
"את צוחקת?! זה מדהים!" התלהבתי
הרמתי את המזוודה על השידה והתחלתי לפרוק
הנחתי את הבלוק ציור בתוך אחד הארונות
סידרתי את הבגדים בארון.
"אתה מצייר?" פתאום שמעתי את קלריס שואלת
הנהנתי "אבל לא משהו רציני"
"אה.." היא מלמלה באכזבה
פתאום שמענו נקישה על הדלת
היא נפתחה, עמד שם נער, בגיל שלי, שיער בלונדיני מבולגן, עיניים אפורות כחולות, עמד והסתכל עלינו
"ג'ושי!!" קלריס צעקה וקפצה עליו
הוא הביא לה נשיקה עמוקה, כדי להראות לי שהיא רק שלו. כאילו שרציתי אותה.
"בוא אני אכיר לך את רועי" היא אמרה ומשכה אותו לכיוון שלי
"רועי? יהודי?" הוא שאל
"כן, היי" הושטתי לו יד ללחיצה, הוא לחץ אותה בהיסוס
"אפשר לשאול מה אתה עושה פה?" הוא שאל
"אני עובר לגור פה… אני הבן של אח של אברהם" הסברתי
"אה" הוא לא נראה מרוצה
"אל תדאג אני תפוס" צחקתי
הוא צחק והשתחרר קצת מהלחץ
"טוב, בוא" היא אמרה לג'וש ומשכה אותו החוצה מהחדר
זרקתי את המזוודה באיזה מקום והתרסקתי על המיטה. נרדם.