אני ורק אני – פרק 39

הייתי בטוחה ששום דבר לא הולך להרוס את הרגע המושלם הזה
טוב אז…………..
טעיתי
פתאום נפלה עלינו טיפה, ועוד טיפה, ואז התחיל מבול
קמתי ממנו ונעמדתי
הוא נעמד אחרי
לאט לאט כל הנרות התחילו להכבות… העפתי מבט אחרון על ה"אני אוהב אותך" לפני שגם הוא נבלע בחשכה
"זה לא נורא" הוא ניסה לשמור על המצב רוח, אבל ראיתי שהוא מבואס
"גשם מעצבן" גיחכתי
הוא הסכים איתי בשתיקה
ידענו ששום נהג מונית שיש לו שכל יכניס שני ילדים רטובים למכונית שלו
רועי הוריד את המעיל שלו, ושם אותו עליי
ואז התחלנו לרוץ לכיוון הבית שלי
נכנסנו לחדר כניסה
הוא ניער את ראשו, רסיסי מים עפו באוויר
"אמא שלי תהרוג אותי" צחקתי
"לא אשמתך" הוא אמר
"תגיד את זה לאמא שלי"
"בואי" הוא חייך והתחיל לעלות במדרגות
חייכתי לעצמי ועליתי אחריו
"איפה לעזאזל הייתם?!" אמא שלי קפצה כשנכנסנו הביתה
"הסתובבנו…. ואז התחיל גשם" רועי הציל אותי אחרי סדרה של גמגומים מביכים
ראיתי שאמא שלי לא קונה את זה
"אני אלך להביא לכם מגבות" היא אמרה והלכה מהר להביא
רועי צחק צחוק קטן
"מה?" תהיתי
"דמיינתי את אבא שלי עושה מה שאמא שלך עושה עכשיו" הוא הסתכל עליי
הוא ניסה להסתיר כמה הוא מדוכא בגלל זה, אבל ראיתי את זה
התקרבתי אליו וחיבקתי אותו
פתאום אמא שלי הופיעה עם מגבות
התנתקתי מרועי
היא הסתכלה עלינו כמה שניות ואז התעשתה
"זה בשבילך" היא אמרה לרועי והושיטה לו מגבת
ואז היא התחילה לנגב אותי
"אמא.." צחקתי
"כן..כן….סליחה" היא התנצלה והושיטה לי את המגבת
לקחתי אותה והתנגבתי.
רועי נשאר אצלי עוד כמה שעות.. והגשם פשוט לא הפסיק
"אני צריך ללכת" הוא אמר לבסוף
"אבל גשם!" צעקתי
"מה אני לא רוצה להיות עלוקה" הוא חייך
"נו אבל כבר מאוחר, תשאר לישון פה" הצעתי
לא יודעת מאיפה הבאתי את זה….
"לא… אמא שלך לא תרשה" הוא אמר, אבל ראיתי שהוא רוצה… לא יודעת למה, אולי כי הוא לא רוצה לחזור הביתה
"מי שואל?" חייכתי
"בסדר" הוא הסכים "אבל רק אם אמא שלך מסכימה" הוא הדגיש את המסכימה
"שנייה" אמרתי וקמתי לחדר של אמא שלי
"אמא" נכנסתי לחדר, היא שכבה על המיטה וראתה טלוויזיה, אחת הרכישות המשומשות יותר מהחצי מיליון שקיבלנו
"מה דניאלי?" היא שאלה
"רועי יכול לישון אצלי היום?" שאלתי
היא הורידה את הספר והסתכלה עליי
היא היססה
"טוב… אני מניחה, אבל לא באותו חדר"
"אמא!" כעסתי
"הוא נשאר, הוא לא ישן בחדר איתך"
"אבל…. אמא!" גימגמתי
"דניאל, אתם בגיל כזה, שאי אפשר שתישנו ביחד באותו חדר"
"אמא, אבל זה רועי!, הוא לא יעשה לי כלום!"
"את לא יכולה לדעת"
"הוא ישן איתי, נקודה"
"דניאל, את לא מחליטה"
"אמא אבל זה רועי, נראה לך באמת שהוא יעשה לי משהו?" הסתכלתי עליה במבט מתחנן
היא הרהרה קצת
"רק אם את סומכת עליו במאה אחוז" היא אמרה לבסוף
"מיליון אחוז" חייכתי "תודה"
"שאני לא אתחרט על זה דניאל"
חייכתי לעצמי וחזרתי לרועי
הוא הסתכל עליי בציפייה
"היא הסכימה" חייכתי
"יופי, אז תביאי לי כמה שמיכות" הוא צחק
"אתה ישן איתי חכמולוג"
הוא חייך
נשארנו ערים עוד כמה זמן ובסוף הלכנו לישון
נכנסנו למיטה
חשבתי לעצמי כמה מזל יש לי שיש לי את רועי,
בזמן שנרדמתי בזרועותיו.