אני ורק אני – פרק 32

ואז אני נישק אותי נשיקה ארוכה נעימה ומתוקה..
חייכתי ונישקתי אותו בתשוקה, באהבה.
הוא תפס את מותני וקירב אותי אליו, התרוממתי קצת כי הוא ממש גבוה וקירבתי את ראשו אליי
התנשקנו נשיקה ארוכה ומדהימה, מלאה ברגש
נשענתי על השולחן, הוא התקרב אליי באיטיות והשעין אותי בעדינות עוד יותר על השולחן.
התיישבתי על השולחן ככה שהייתי בגובה של רועי, לא התנתקנו אחד מהשני
עמדתי שוב, והחלפתי אתו מקום, התחלנו להתקדם אל עבר החדר שלי…
אני לא הולכת לעשות את זה איתו… אבל איך אני יכולה לעצור בעצמי? כשאוהבים מישהו, עושים את זה אתו..לא? גם בגיל שלי?? אני לא יודעת מה לעשות!
פתחתי את הדלת של החדר שלי, לא מפסיקה להתנשק עם רועי
נשכבנו על המיטה, הוא מעליי, הוא לא הוריד בגדים או משהו, גם אני לא.. אני גם לא הולכת.. נראה לי
התנשקנו בלהט, ובתשוקה אמיתית, זאת ללא ספק נשיקה של אהבה אמיתית
הוא העביר את ידו על צד גופי, רעד עבר בגופי בכל מקום שהוא נגע בו
הוא העביר את ידו מתחת לחולצתי וליטף לי את הגב, עברה בי צמרמורת של התרגשות
חיבקתי את מותניו, עורו היה חם ונעים למגע, העברתי את ידי על גבי גבו
היד שלו התחילה להתקדם למעלה.. חצי מהחולצה שלי כבר היתה מורמת
בצער רב, נאלצתי לעצור אותו
"רועי…" אמרתי לחשתי
הוא עצר והסתכל עליי, בעיניים
"אני לא, לא.." גמגמתי במבוכה, הלחיים שלי בערו
הוא קם ממני ונשכב לידי, סידרתי את החולצה שלי
"זה בסדר" הוא אמר בקול מתחשב, "אני מבין"
"אתה לא כועס?" שאלתי אותו בחשש קטן
הוא הסתובב אליי וצחק צחוק קטן עם החיוך המהממם הזה שלו
"למה שאני אכעס עלייך?" הוא שאל
"לא יודעת.. כאילו.. זה.. ואז זה ואז כבר לא ו.-" הוא עצר אותי בנשיקה
"אני לא כועס" הוא אמר כשהתנתקנו
חייכתי וצחקתי צחוק קטן ומלא הקלה
"כשתהיי מוכנה" הוא אמר אליי בקול רציני לגמרי
הסתכלתי לתקרה במבוכה
הוא קם מהמיטה וסידר את החולצה שלו
"אני הולך" הוא אמר
"תקח את העוגה" חייכתי אליו, הוא צחק
"ביי דניאל" הוא אמר
"ביי" נפרדתי ממנו
הוא פתח את הדלת ויצא מהחדר שלי.