אני ורק אני- פרק 3

פתאום הרגשתי שמישהו מתיישב לידי,
"היי" שמעתי קול מהוסס הסתובבתי
וזה היה רועי
כנראה ראו את ההלם על הפנים שלו כי הוא התחיל לצחוק
"יופי באמת, תצחק עליי" אמרתי לו עדיין מופתעת שאיך שהוא אני והוא פה, ביחד, לבד… לא! דניאל תפסיקי לחשוב ככה כבר!
"תראי" הוא אמר "אני חשבתי על זה קצת, והבנתי שלא התנהגתי אלייך מי יודע מה היום"
לא הסתכלתי עליו, הוא לא נשמע לי מצטער במיוחד
"גם אתמול" עניתי לו בטון משועמם
"אז גם לא התנהגתי יפה אתמול" הוא ענה
"וגם לא כל השבוע" אמרתי שוב, מנסה לעצבן אותו
"תראי אני מצטער שלא התנהגתי אלייך כמו שצריך בזמן האחרון, ואני באמת מצטער" הוא אמר
ומשום מה, האמנתי לו
"זה בסדר" עניתי לו "אני מבינה למה אתה עושה את כל הדברים האלה"
אמרתי כאילו זה משהו מובן מאליו
"באמת?" הוא נשמע מופתע " אפילו אני לא יודע למה אני עושה את הדברים האלה" הוא נשמע רציני, יותר מדי רציני
"אתה רציני?" שאלתי אותו
"רציני לגמרי" הוא ענה לי ועשה פרצוף תמים
"אז בוא אני אגלה לך" התחלתי "אתה כלכך מאוהב בביטחון של להיות ילד מקובל, שכולם אוהבים מוקף בחברים שעכשיו נראים לך אמיתיים, אבל בסוף תבין שהם מזויפים, וכדי לא לסכן את כל האושר המזויף שאתה חווה, אתה עושה דברים שגורמים לכל החבורה שלכם לצחוק ובכך אתה מבטיח את הכבוד שאתה חושב שהחברים הדבילים שאתה מסתובב איתם ."
נשמתי עמוק והסתכלתי עליו
הוא בהה בי למשך דקה או שתיים, ציפיתי שהוא יצחק או יקום וילך, או יכעס ויכחיש,
אבל הוא פשוט הנהן והשפיל את הראש, ויכולתי להישבע באותו רגע הוא פשוט נתן את הרושם שהוא מתבייש והאמנתי לזה, ולא ידעתי מה לעשות, אז פשוט הסתכלתי עליו
"אני מצטערת" התנצלתי בפניו "לא הייתי צריכה להוציא ככה הכל בפניך, הייתי צריכה לשמור את זה לעצמי, אני לא יודעת מה קרה לי….ו" הוא תפס את הפרצוף שלי, הוא הסתכל עליי, ראיתי את העיניים שלו זזות הייתי בטוחה שהוא ינשק אותי ואז….

תגובות ממשיכה :)