אני ורק אני- פרק 20

התקדמנו לאט, זרועי מונחת על צווארו, הוא תומך בי בהליכה.
"את בטוחה שאת בסדר?, לא להזמין אמבולנס?" הוא שאל אותי מודאג
"אני בסדר, באמת" עניתי לו
כלומר אני מרגישה שהגוף שלי הולך להתפרק, אבל חוץ מזה, הכל בסדר.
"תביני פשוט טבעת לפני עשרים דקות, איך אני יכול לדעת שאת בסדר?"
עצרתי והסתכלתי עליו, הוא נראה מודאג,
התקרבתי ונישקתי אותו משהו כמו 10 שניות
התנתקתי ממנו והסתכלתי לו בעיניים
"אני בסדר, באמת"
"שמתי לב" הוא צחק,
צחקתי גם ואז שמתי את ידי עליו שוב והמשכנו להתקדם.
"הגענו" הוא הכריז
הרמתי את מבטי, הגענו לבלוק שלי
"תעלה אליי?" שאלתי אותו
"זה מה שהתכוונתי לעשות" הוא חייך
המשכנו להתקדם לתוך הביניין
שיטט מדרגות? איך אני אמורה לעלות בהם?!?!
אבל רועי חשב על זה לפני, הוא הרים אותי כמו תינוקת
והתחיל להעלות את המדרגות, הסתכלתי עליו כל הזמן הזה
"אם תמשיכי להסתכל עלי ככה אני אפול" הוא כעס כעס מזויף עלי
"סליחה" התנצלתי והורדתי את ראשי
הוא הרים אותי את כל השלושים ומשהו מדרגות עד שהגענו לדלת של הבית שלי
הוא הניח אותי כדי שאשען על הקיר בזמן שהוא הוציא את המפתח מהשטיח.
"ממש פורץ" אמרתי לו
"זה לא נחשב פריצה אם אני מכניס את הבת המעצבנת של בעלת הבית" הוא אמר וגיחך
"מה זה?!?" שאלתי וקפצתי עליו,
הוא כמעט קרס ואז הוא התייצב
"נראה לך?" הוא צחק ורץ איתי לתוך הבית, הוא סגר את הדלת ורץ לחדר שלי, הוא זרק אותי על המיטה ואז קפץ עליי,
"אההההה" צעקתי
הוא צחק ואז נישק אותי
"אם תמשיך לנשק אותי כל עשר שניות אני אפסיק לנשק אותך בכלל"
"מצטער" הוא התנצל
"חחח אמרתי בצחוק, מפגר…"
הוא חיבק אותי
פיהקתי
"את עייפה?" הוא שאל אותי
"כן… קצת" חייכתי
הוא שם את ידו מתחת לראשי
הנחתי את ראשי על החזה שלו.
הרגשתי שאני הולכת להירדם
"אני אוהב אותך" שמעתי אותו במעומעם
לפני שהספקתי לענות, ולפני שנרדמתי….