אני והחבר׳ה-17

~אלכס~
אני חייבת להודות שאחרי שנוכחותו של מקס לא מכבידה אלינו יותר קל ליהנות מהערב, ועכשיו גם יש לנו סיבה לחגוג. אבל עדיין רודפת אותי תחושה מבשרת רעות, אך אני מתעלמת ממנה. אין שום סיכוי שהיא נכונה, אני סתם מרגישה אשמה כי זרקתי את מקס החוצה, למרות שזה הגיע לו. ״די״ אני פוקדת אל עצמי, ״זו הייתה החלטה נכונה, הוא צריך להבין שאני כבר לא הילדה שהייתי שנפגשנו, אני השתניתי וככה גם הוא צריך לעשות.״ .רק מפעיל ,את המוזיקה, הוא ולירון רוקדים מעוד צמוד. נחמד שהוא מצא מישהי, דרק בחור טוב, והוא ולירון ממש מתאימים. אפילו אם הם לא מודים בזה.
אני מתביישת להגיד ששאר הלילה מעט מטושטש.,אבל לא שתינו הרבה כל כך הפעם, אני רק בטוחה שנרדמתי במיטה שלי בארבע לפנות בוקר, מזל שמחר יום ראשון, אני מתעוררת מחובקת אם סיימון, משום מה אני לא הודפת אותו מעלי. אלא עוצמת עניים וניהינת מהזרועות שלו שחובקות אותי, אני מעבירה את ידי אל פניו בעדינות, כמה זמן רציתי לעשות את זה, אני מרגישה בזיפים עדינים אל לחיו, וחיוך עולה אל פני. אם הוא היה כל בחור אחר הייתי זוחלת החוצה מהמיטה הולכת למלא דלי במים קרים כקרח ושופכת אותו אל ראשו, אבל סיימון כל כך מתוק, כמובן ששנינו בלבוש מלא. הרי זה סיימון,
אפילו אם הייתי רוצה (ואני ממש לא) בחיים לא הייתי מצליחה לשכנע אותו, אז אני פשוט נחה בין זרועותיו. בפעם הראשונה בחיי אני שמה לב כמה הן חזקות.

~סיימון~
אלכס שוכבת מחובקת איתי, העניים שלה עצומות אבל אני יודע שהיא ערה ״אלכס…״ אני לוחש, היא מסתובבת וקצה אפה נוגע בשלי, ״בוקר טוב״ היא אומרת בשקט, ואני עונה לה באותן מילים, ״אז זה לא חלום? אנחנו באמת ביחד?״ אני שואל בשקט, היא מנידה בראשה לשלילה. ״אה אה, זה היה מאה אחוז אמיתי.״ היא אמרת ומנשקת אותי אל הלחי. זה אמור להיות מוזר אבל כל העניין מרגיש כל כך טוב וטבעי. ״בוא אנחנו צריכים לקום״ שנינו קמים ויורדים למטה. שרק ולירון ישנים אל שתי ספות שונות. סיימון ניגש להעיר אותם, וכעבור רבע שעה אנחנו יושבים ארבעתנו, ואוכלים פנקייקים מסתבר שלירון טבחית מעולה, ״טוב נראה לי שאני אזוז״ דרק מכריז בחגיגיות. ״די נו תישאר! אל תהיה מבאס!״ אלכס אומרת, ״ אני חייב… אם… לעשות כמה דברים…״ הוא אומר במבוכה. אלכס קורצת, ״הבנתי את הראש שלך, טוב לך לעשות מה שאתה ״צריך״ ותנטוש אותנו״ הוא מגלגל עניים, ״זה בדיוק מה שאני מתכוון לעשות.״ הוא אומר. ויוצא מהבית. ״ואני אעשה כמוהו.״לירון אומרת ויוצאת אחריו. וככה אלכס ואני מוצאים את עצמנו לבד ״מה בא לך לעשות?״ היא שואלת,״לא יודעת. אולי את זה״ היא גוחנת ומנשקת אותי. ואני מנשק חזרה.