אני והחבר'ה-3

~דרק~
"טוב נראה הלי שאנחנו במבויי סתום" אמרתי
אף אחד לא ידע מה קרה אתמול, ככה זה הכי טוב לכולם,
"אותי עדיין מעניין נתן לי בוקס לפרצוף!", וואו הוא פשוט לא מניח לזה נכון?
"מקס דיי להתבכיין", אלכס אמרה בטון מצווה, מקס המשיך למלמל מילים מתחת לאפו,
דברים שאני לא ממש רוצה לחזור אליהם,שקשורים לאמו של התוקף
אולי קצת הגזמתי, אבל זה הגיע לו, רק המחשבה אל מה שהוא אמר, עושה לי חשק לזרוק אליו כרית,
ואלי עוד דברים, דברים כבדים יותר, אף פעם לא הרגשתי ככה, כאלו אני רוצה לפגוע במישהו,
במיוחד לא מישהו מהחבורה, זה מרגיש מוזר, ומפחיד

~אלכס~
"אני כמעט בטוחה שחגגנו משהו" קדימה אלכס תחשבי, מה חגגנו? אני חושבת לעצמי,
זה לא היום הולדת של אף אחד, סיימון נולד בדצמבר,דרק באוקטובר, מקס בפברואר,ועכשיו….
האסימון נפל. עכשיו סוף אוגוסט, "חגגנו את סוף החופש!!!" אני צועקת בתחושת ניצחון,
"מחר יש לימודים!!!" אנחות סבל עזות מצידו של מקס, משיכת כתפיים מדרק
וקולות הקלה מסיימון "איך שכחתי את זה?"סיימון שועל את עצמו "הרי כל השבוע התרוצצתי
כדי לקנות דברים לשנת הלימודים החדשה" אויי,סיימון אתה כזה תמים

~זואי~
כמעט עיבדתי את הקייס הכי חשוב שלי, סוקי היא כוכבת פופ ענקית, היא כזו בגללי כמובן אבל מסתבר שזה לא עוזר לי, "איך את מעזה לייבש אותי את יודעת מי אני?" כוכבת ענקית,אגו ענקי
ומחר מתחילים הלימודים, אוו, תקולל חוק חינוך חובה, אני מציצה בשעון הגיע הזמן לפגישה אם RC, פשוט כי אם ראפר קורא לעצמו בשם שהוא לא שתי אותיות סימן שהוא לא טוב, אני חושבת בציניות
אבל אני לא אמורה להגיד כלום כי "אם הוא משלם לך להיות אמרגנית אז תהיי אמרגנית" כמו שהאישה מהסוכנות תמיד אומרת לי,אני ממש לא צריכה עצות של אחרים הרי אני לא הגעתי לאן שהגעתי כי הקשבתי לכל מה שאמרו לי, הגעתי כי אני מוכשרת,וחכמה ויפה וצנועה