אני ,אתה והעולם פרק 15

משום מה,הגינה שמאחורי הבניינים היתה תמיד ריקה.
אלה,דרך אגב,מאוד הופתעה מהרצון הטהור שלנו לייפות את הפנימייה העלובה,
ואמרה שהיא כבר לא אמרה לגנן לשתול דשא חדש,
הרי גם ככה אף אחד לא הולך לשם.
כשחזרנו,וראינו מי היה שם,הרגשנו צורך עז להתחפף משם,בגלל שזה היה מראה לא מלבלב במיוחד.
שירה,אחת הבנות שגרה איתי בחדר,עמדה ליד הקיר עם המורה (בן) ללשון,שהיה יותר מידי קרוב אליה.
הוא היה בחור בן 21,מורה חדש בבית הספר.
הוא שם לה יד על הכתף,אמר משהו,והיא הסמיקה.
איתי משך את ידי וברחנו משם לפני שהם שמו לב אלינו
"מה זה היה."-אמרתי בשוק.
איתי הסתכל עלי במבט מבוהל .
בעיקרון ,הבית ספר שלנו ,משתף פעולה עם הפנימיה שלי ,ובגלל זה מידי פעם יש כאן מורים מבית הספר.
את זה הבנתי .
אבל למה המורה הזה ,היה יחד עם שירה .ועוד מאחוריי הבניין !?
הסתכלתי על איתי ,שהיה מבולבל ,לא פחות ממני . הסתכלנו אחד על השני .
לקח לנו שנייה להרגע ממה שראינו הרגע -מה עושים עם דבר כזה !?
"אני מכיר את המורה הזה." -איתי אמר אחרי ריצה קלה ,שרצו אל תוך הבניין
"מה?"שאלתי ,עדיין לא עיכלתי מה שראיתי
"הוא מורה חדש,קוראים לו אביב ,הוא המורה מחליף של כיתה י'5"
הסתכלתי עליו בתדהמה .לפי מה שהצלחתי להבין קודם לכן -שירה לומדת בי'5.
החלטנו לעזוב את העניין-לבנתיים .
ראינו את שירה נכנסת לבניין מחוייכת .התסתתרנו כדי שלא תראה אותנו .
ואז יצאנו בחזרה לחצר ,שתלנו את העציצים ,קצת מופתעים ,וגם קצת צוחקים .
אני הרבה זמן לא נהנתי ככה . אני מרגישה..מוזר.
סיימנו ,נפרדתי ממנו בנפנוף ,וכל אחד עלה לחדרו .
עליתי לחדר ,עם חיוך מרוח על פניי .
כשעליתי לחדר ,הבנות הסתכלו עלי בתדהמה ,אני לא זוכרת אם הן איי פעם ראו אותי מחייכת ..
ראיתי את המבט הגועלי של נלי .עינייה הביעו שנאה .
היא הסתכלה עליי ,ועקבה אחרי כל תנועה הכי קטנה שלי .
אני עדיין לא הצלחתי להבין מה יש לה נגדי ,וכנראה אני גם לא אבין ,כמו כל שאר הדברים שקראו לי בחיי .
את חלקם אני לא מבינה ,למרות שאני חייבת להודות ,מאז שעברתי לפנימיה הזאת ,ניהיה לי ..טוב יותר .
כן ,בחיים לא חשבתי שאגיד את זה ,אבל ..הנה אמרתי אתזה .
התיישבתי על המיטה,ושתקתי.נלי ושירה התחילו שוב להתלחשש .
מוריה היייתה חסרה בחדר.
החלטתי להתחיל לקרוא ,הוצאתי את אחד מהספריים האהובים עליי "הארי פוטר" מהמזוודה ,ושקעתי בעולם שלי.
**
התעוררתי כמה דקות מוקדם יותר מבדרך כלל -הרי בכל זאת,זה היתה היומולדת שלי היום.
החלטתי לפנק את עצמי באיזה עוגייה קטנה .
אכלתי להנאתי ,והחזקתי את השרשרת שהוריי קנו לי ליומולדת ,שרשרת בצורת ספר זכרונות ,בצבע זהב ,
שבתוכו יש הקדשה ,ותמונה של כולנו יחד.
חייכתי .
ענדתי אותה ,וכבר התחלתי לשמוע את אלה מהמסדרון,קוראת לבנות להתעורר לבוקר חדש.