אני,אתה והעולם פרק 11 (:

סיימתי לאכול ,הנחתי את הכלים המלוכלכים שלי בכיור . ניסיתי לחפש את איתי בעיניי ,אך לא ראיתי אותו .
עליתי לחדר ,טובעת לתוך המיטה ,מה עשיתי ?!
הרגע העלבתי את האדם היחיד שבאמת רצה לדבר איתי.
כמה שרציתי להרדם בתוך המטה החמימה, ושאף אחד לעולם לא יעיר אותי.
אבל לא יכולתי.היו לי שיעורי בית לעשות.
קמתי,התעטפתי בשמיכה,התיישבתי בכיסא והוצאתי את הספרים.
מתמטיקה.אחרי שלושת רבעי שעה פרשתי ועברתי ללשון.אחרי זה אנגלית.כמה שאני שונאת בית ספר.
נלי,מוריה ושירה כבר חזרו,והן ישבו באמצע החדר וריכלו על אנשים.
"אתן יכולות בבקשה לדבר יותר בשקט?"-ביקשתי מהן,לא יכולתי להתרכז.
נלי הסתכלה עליי בגועל , "לא מתאים לך ,את מוזמנת לקחת את חפצייך ולצאת" היא הודיעה לי בקול מרושע
"אנחנו נשמח." היא הוסיפה .
הסתכלתי עליה ,מבט זלזול בעינייה . רציתי להרביץ לה . אני כל-כך שונאת אותה . אני לא מבינה מה עשיתי לה
שהיא מתנהגת אליי בכזאת רשעות . מיילא בבית הספר ,אבל פה ?! מה כבר אמרו לה עליי ??
סגרתי את הספרים,יצאתי וטרקתי את הדלת אחרי בכל הכוח.שמעתי צחקוקים מהצד השני שלה.
ירדתי לגינה הקטנה והמכוערת ליד הפנימייה,שהיו בה 2 ספסלים שבורים ודשא גוסס.השמש כבר שקעה.
התיישבתי על מה שנשאר מהספסל,מסתכלת על הבניין השני של הפנימייה,שבו גרו הבנים.
ראיתי חלונות של חדרים,בנים צועדים,עומדים,מדברים בטלפון,מסתכלים בחלון..בעצם,רק אחד הסתכל בחלון.והוא
בדיוק עושה לי שלום.
עשיתי לו שלום בחזרה,ואז הוא נעלם.זה היה איתי??!?הוא לא אמור לשנוא אותי??
אחרי בערך 2 דקות ראיתי אותו יוצא לגינה גם הוא,לבוש בפיג'מה.
"היי" אמרתי לו במבוכה.
"עדיין כועסת??" הוא שאל.
"יותר מצטערת."
"הגיע הזמן." הוא אמר והתיישב לידי,חיוך מרוח על פניו.
"אתה ממש עקשן,תה יודע?"
"זה משתלם,לא?"-הוא צחק.
חייכתי.
"אז למה בעצם את כועסת עלי??"
"אמרתי לך."
"אמרת הרבה דברים!" הוא אמר.
"אתה מציק לי,אתה חבר של אנשים שהתחביב שלהם זה להציק לי,אתה שפכת עלי כוס של אלוקים יודע מה מול כולם!"
שוב תחלתי להתעצבן.
"גם את לא היית נחמדה מידי בפעם הראשונה שפגשת אותי.יכולת לפחות לתת לי צ'אנס."
קמתי מהספסל בעצבנות,והוא קרס.זאת אומרת,איתי קרס על הרצפה,והספסל נשבר.
"אמאלה אתה בסדר?!?!" נבהלתי.
הוא שכב על הרצפה בלי לזז,עם עיניים עצמות.
התקרבתי אליו,לא יודעת מה לעשות.לבדוק לו דופק אולי??
הנחתי 2 אצבעות על הצוואר שלו,בטח במקום הלא נכון.
"בההההההההההה!!!!!!!!!!!!!!!"-איתי פתח את העיניים וצרח כמו משוגע.
"אעהעאהעהעאעהעאה!!!!!משוגעעע!!!!מה יש לךךך?!?!?!?!?"-צעקתי.הוא כ"כ הבהיל אותי.
והוא פשוט התפקע לו מצחוק.
"תראי,יש לנו קהל!" הוא אמר.
הסתכלתי מסביבי,ובאמת,כמעט מכל חלון הציץ ראש לראות מי צורח כמו משוגע.