אני אוהב אותך פרק 7

-אייל מספר-
התעוררתי בבוקר כשהשמש ליטפה את פני, והחלטתי שהיום אני יכול כבר ללכת ללימודים. מחר הטיול ואני צריך להבריא עד אז! קמתי והתלבשתי באיטיות מסורבלת, בלעתי אקמול, ארגנתי את התיק ויצאתי מהבית. האוויר הקריר בחוץ עזר לי והרגשתי יותר טוב. הגעתי לכיתה ונכנסתי. כמה חברים שאלו למה לא הייתי ואיך אני מרגיש עכשיו, ושיר מיהרה אלי. חייכתי כשראיתי אותה. עד שראיתי אותה לא שמתי לב כמה היא חסרה לי כשהייתי בבית. יצאנו החוצה והגענו לאיזו פינה שקטה.
"אייל", שמעתי את קולה המתוק של שיר קורא לי, והצליל הזה היה נעים לי יותר מכל המנגינות שבעולם.
"אני איתך, שירי" אמרתי.

-שיר מספרת-
נעצרתי ונעמדתי מולו. "איך אתה מרגיש עכשיו?"
"יותר טוב," הוא ענה, "ואת?"
"בסדר גמור" אמרתי. "רוצה שנשב יחד בטיול?"
"מה השאלה בכלל? אני הכי אוהב בעולם להיות איתך" הוא ענה מיד.
שתקתי רגע והוספתי בשקט "באמת התגעגעתי אליך, שתדע". הושטתי את זרועותי וחיבקתי אותו. הוא חיבק אותי חזרה, ושכחנו מהכל. היינו רק שנינו על ענן אוורירי ורך…
צלצול צורם קטע אותנו והנחית אותנו חזרה למציאות. נשארנו רגע או שניים זה בזרועותיו של זו, ונפרדנו. גיששתי אחר ידו, אחזתי בה ברכות ואמרתי: "בוא, אייל, צריך לחזור לכיתה".
הלכנו במסדרונות, ידי עדיין בתוך ידו, והספקנו להגיע לכיתה בדיוק בזמן, והמורה לאנגלית נכנסה אחרינו. התקדמנו למקומות.
הדבר האחרון שראיתי לפני שהתיישבתי היו עיניו החומות והפגועות של שחף.