אנימורפס השבוי -פרק 1….

ככה החיים שלי ניראים עכשיו. עולם שבו האויב נימצא בכל מקום , אפילו כשאני אוכל ארוחת בוקר ביום שבת ליד השולחן במיטבח . וכאן מתחיל החלק הזה של הסיפור .
"היי , גמד מה קורה?" שאל אותי טום שהיתיישבתי מולו. זה אחד השמות שבהם הוא קורא לי.
למעשה אני די גבוה יחסית לגילי . כימעט בגובה של טום.אבל זאת מין בדיחה פרטית שרצה במישפחה כבר שנים. אתם יודעים איך זה .
"לא הרבה ," אמרתי. "איך אצלך?"
"אה,אני הולך לפגישה ."
"של האחווה ? " שאלתי וניסיתי להישמע אדיש.
האחווה היא מין קבוצה כזאת שמנסה להעמיד פנים שהיא משהוא כמו הצופים. אבל למעשה זה "חלום הראווה " של המישתלטים .
בראש האחווה יושבת מועצה שמורכבת ממשתלטים בכירים .
"כן . אנחנו הולכים לעשות מיבצע ניקיון בפארק .אתה יודע, לתרום לקהילה .ואחר כך יהיה פיקניק."
הוא נעץ בי מבט רציני.
"אתה באמת צריך להיצטרף אלינו , אתה יודע. ככה יצא לנו לבלות קצת יותר זמן ביחד ."
הרגשתי גם של בחילה .ניסיתי לא להראות את זה לא טום אמר את הדברים האלה . זה היה היירק שבתוך הראש לא. היירק שרצה להישטלט על גופי ולהישתמש בי כמארח לאחד החברים המגעילים שלו . בזמן שישבתי מולו , ניסיתי להחליט משהו . ניסיתי להחליט עים אני איהיה מוכרח להרוג אותו אי פעם . להרוג את האח שלי, שבעצם כבר לא אח שלי . לא עכשיו .