אנונימית ~ פרק שלישי

היא פשוט עמדה שם,
בוחנת את הסביבה באדישות.
היא כ"כ יפה…
גבי חייך בחולמניות ולא הבחין בנער שהתקרב אליו,
"היי אתה!" שמע קול מאחוריו,
גבי הסתובב באי חשק,
"איך אני יכול לעזור?" שאל בחביבות.
"יש לך מושג מי זה גבי דונובן?" הקריא את שמו מפיסת נייר שאחז בידיו.
"זה אני," חייך גבי.
"איזה קטע…" צחק הנער.
"אני עמרי," אמר באגביות ושלח את ידו ללחיצה,
"ואני השותף שלך בחדר." חייך חיוך רחב.
חייכתי בחזרה, עכשיו בוודאות לא יהיה לי משעמם פה.

עמרי היה בערך בגובהו של גבי.
היה לו שיער שטני ועיניים כחולות גדולות, כאילו הוא מחזיק בהן את הים בכוח.
הוא היה חסון,
כנראה שהיה מודע לעובדה שהוא נראה דיי טוב כי הוא אופיין בביטחון עצמי.
אבל בכל זאת היה חביב.

"אז," פנה אליו עמרי בחיוך ערמומי,
"מי זאת הבלונדה שבהית בה מקודם?" הסתקרן.
גבי הסמיק עד שרשי שיערו.
"אין לי מושג…" הודה,
אבל מאותו רגע שראיתי אותה היה בלתי אפשרי להסיר ממנה את העיניים." קרץ.
עמרי חייך.
"אז זה אומר שהיא מחוץ לתחום?" עקץ,
גבי הכניס לו אגרוף בכטף ושניהם צחקו.

מאיה עמדה בלובי,
בוחנת את מגוריה החדשים לזמן הקרוב,
היא הניחה את משקפי השמש החדשים שלה על עיניה באדישות,
והסיטה את שיערה הזהוב מפניה.
ואז היא הבחינה בו.
הוא דיבר עם נער שטני, הוא היה נאה. לא פחות ולא יותר מזה,
היא מצאה את עצמה מסתכלת יותר מדי זמן לאותו כיוון,
היא הסיטה את מבטה והתקדמה לכיוון המעליות,
הרי הבטיחה לאימה שתפרוק את המזוודות עד סוף היום.
כשחשבה על אימה נתקפה כעס,
אני לא מאינה שהם הכריחו אותי לעבור לפנימייה הזאת או הבית מלון הזה,
מה שזה לא יהיה סיכמה לעצמה בכעס.
היא פתחה את דלת חדרה ומצאה בחדר ילדה בערך בגילה,
עם שיער ארוך וחלק,
היו לה עיניים גדולות בצבע חום בהיר וריסים עבים שהעניקו לעיניה חן רב.
היא חייכה בביישנות כשהבחינה בה,
"היי" אמרה לבסוף,
"היי?" השבתי לה בחביבות.
"קוראים לי שירה," מיהרה להציג את עצמה.
"היי שירה" חייכתי,
"מאיה" חייכתי,
היא חייכה בחזרה,
"את הולכת לעזור לי לפרוק את המזוודה או שאנחנו הולכות לחכות למשיח?" עקצתי,
היא הנהנה במהירות ופנינו לעבודה.
תוך כדי פריקה גילו מאיה ושירה שיש להן במשותף:
הן אותה מידה בבגדים כך שיוכלו לחלוק בבגדים שלן בלי לשאול רשות,
שתיהן אוהבות לרקוד ויש להן טעם דומה בבגדים,
הסתבר למאיה ששיה יודעת לנגן כמעט בכל כלי נגינה אפשרי.
ולשירה הסתבר שמאיה יודעת לכתוב,
שירים, סיפורים וכו'. היא חשבה שזה יהיה אתגר מעניין בשבילה להלחין את השירים שמאיה כותבת,
מאותו רגע שתיהן ידעו-
זוהי תחילתה של ידידות מופלאה…