אמת

לילה.
מתעוררת במיטה שלו. שוב. חושבת מתי זה הזמן לספר לו את האמת.
האם זה שווה את כל המאמצים שעשינו כדי לחזור לזוגיות הזו? או פשוט לחכות שהאמת תצא לאור?..לא הייתי רוצה שהוא ישקר לי.. שוקעת במחשבות ונרדמת..
מתעוררת בבוקר, לריח שלו,לחיוך שאומר "בוקר טוב יפיפייה" ,מחייכת בחזרה.
מתחילה להתארגן לעבודה והוא לעבודה. "בן תעצור לי בבית שלי שכחתי כמה דברים", מבקשת ממנו לעצור לי בבית ומסמסת לבוס תוך כדי שלא אוכל להגיע כי אני לא מרגישה טוב. לא יכולה לצאת לעבוד, שמונה חודשים שהנושא הזה עליי,חייבת להחליט עם עצמי אם לספר או לא.
9:45, סיימתי מקלחת יושבת במיטה ונאנחת. מסתכלת על הקיר, רואה את התמונה שבן הכין לי בשנה שעברה ליום הולדת כשחזרנו, תמונה שלנו באוויר זורקים חיוכים באמצע הצניחה.
את יודעת שאם תספרי לו לא יהיו יותר ימי הולדת, את המשפטים היפים, את התמיכה שהוא תמיד שם בשבילך, החיבוק החם, נשיקה רכה שמרגיעה.. נכון הוא שיחק בך פעם עד שהגעתם לשלב הזה ובגלל זה הנושא לא ישב לך על הלב. ממשיכה להתייסר לעצמי אם אני מוכנה שוב לגרום לזוגיות הזו להיהרס.
14:32, שולחת לבן הודעה: "היי יפה שלי מקווה שהולך טוב בעבודה ושהמזכירה שלך לא מתחילה איתך שוב (חייבת לשבור את הקרח) ,הייתי רוצה שנדבר, אפשר להיפגש לארוחת ערב?"
14:35," כן יפיפייה ואל תדאגי ההיא התייאשה. שמונה אני בא לאסוף אותך אוהב תמיד".
מקווה שאחרי הערב תסלח לי ותאהב תמיד.
19:30, מוכנה, לבשתי שמלת מקסי שחורה שהוא אוהב, שמתי את עגילי הפנינה שלי צמיד עקבים ומסמסת לו שאני מוכנה.
19:47:"אני אצלך תצאי".
20:20, מגיעים למסעדה בנמל תל אביב, המארחת מפנה אותנו למקום הישיבה אני בן מתיישבים אחד מול השני.
"אז איך עבר עלייך היום בעבודה ?"
"לא הלכתי, לא הרגשתי טוב"
"מה,מה קרה? למה לא אמרת לי?"
"לא רציתי להטריח אותך, העדפתי לנוח. בן משהו יושב עליי כבר המון זמן אני חייבת שנדבר"
"נראה לי שמה שיושב עליי חשוב יותר" הוא מחייך ולא מפסיק להסתכל עליי. "אני רוצה שתעברי לגור איתי"
לא נכון, אתה לא עושה לי את זה עכשיו, אני חייבת לספר לו עכשיו חייבת מקווה שזה לא יהרוס אחרי מה שהוא הציע עכשיו.
"בן, לא ציפיתי לזה, ביקשתי שניפגש כי אני חייבת לספר לך משהו" החלטתי פשוט לדבר לפני שיקטע אותי עם עוד קטע מרגש כזה. "לפני שחזרנו, בתקופה שהייתי לבד כמעט שנה, עברתי תהליך. התגיירתי. לא חשבתי שנחזור למשהו אמיתי כזה,אף פעם לא ידעתי מה לצפות ממך אחרי ש.. הוא קוטע אותי בהלם מוחלט.
"את מה?!.. כל הזמן הזה ששכבתי איתך לא היית יהודייה? מה זה אומר עלינו? לא לא סיפרת לי את האמת מההתחלה שהיינו יחד? מה חשבת שזה ייתן לך להסתיר את זה ממני עד עכשיו?את יודעת מה עשית לי עכשיו??! לא רוצה לראות אותך יותר בחיים!"
קם מהשולחן השאיר טיפ אפילו שלא הזמנו כלום ויצא מהמסעדה.
אני לא מפסיקה לבכות לא מצליחה להפסיק את הדמעות, אני יודעת שזה באשמתי אבל ציפיתי שהוא באמת יאהב אותי ולא יקום וילך. מזמינה מגט טקסי מונית משלמת באשראי. בוכה כל הדרך לדירה. הוא הציע לי שנגור יחד. איך לא חשבתי שזה יגיע ממנו, הוא כזה בן אדם לא צפוי, לא חשבתי אי פעם שנצליח בזוגיות הזו כי מכתחילה משהו לא עבד שם, אולי בגלל זה לא היה לי המניע לספר לו, אבל עכשיו כשסיפרתי זהו נגמר דאגתי לשבור לשתינו את הלב כמו שצריך.
עברו שלושה ימים, לא טרחתי לצאת לעבוד,לא קיבלתי שום הודעה או שיחה ממנו, לא אכלתי כלום, אולי שתיתי מים לא זוכרת.
היום זה היום הולדת שלי הבוקר של ה-22/7. לא אכפת לי, לא רוצה שיחגגו לי.
20:36, צלצול בדלת. מי זה כבר יכול להיות. פותחת את הדלת. בן. עומד לי אל מול העיניים עם דמעות. בידיו בלונים ודובי. דמעות החלו לרדת טרקתי את הדלת מרוב השוק. לא רוצה לראות אותו. הוא לא יישחק בי,הוא אמר שהוא לא רוצה לראות אותי, שיעמוד מאחוריי המילים שלו.