אמא פרק 1

אני עומד פה , בצד ימין אחותי הקטנה לבושה כולה בשמלה שחורה מחזיקה לי חזק את היד ומסתכלת על הקבר שלה ובוכה , אבי לבוש בחליפה שחורה ונואם עלייה בצער כבד נורא עד כמה שהיא חסרה לו והוא לבד עכשיו .
אבל אני , אני עדיין עומד פה עם חיוך קטן על הפנים מנסה לשחק אותה עם פני עצב אבל אני לא מצליח אני ממשיך לבהות בקבר שלה בלי חיוך אבל אני לא מצליח פעם היא נהגה להגיד שיום אחד אנחנו עוד נהרוג אותה והיא צדקה תמיד אומרים שאמא צודקת לא ?
אני מרים את הראש שלי בשביל להסתכל על כול הדודים ובני דודים והדודים של הדודים והסבתות וכול המשפחה הרחוקה שלי אני ממשיך לי חייך אבל מנסה באותו זמן לשמור על פניי פוקר אז בן דוד שלי שעומד מולי שהדבר שמפריד ביננו הוא הקבר , יצר איתי קשר עין , שיט מה אני חושב לעצמי שאני מחייך אליו עוד בהלוויה של אמא שלי , אבל משהו פה מוזר הוא .. הוא החזיר לי חיוך אותו חיוך כמו שלי הוא עמד להגיד משהו עד שאחותי הקטנה משכה לי ביד ואמרה לי באוזן שהיא לא יודעת מי יסרק אותה לגן עכשיו , אני הסתכלתי עלייה לתוך העיניים החומות כהות שלה ואמרתי אני והוספתי להגיד לה שאין לה מה לדאוג כי האח הגדול שלה יהגן עלייה תמיד אבל אני טעיתי ואני מצטער על הטעות הזאת