אמא מי זה אבא שלי פרק 1

"נו ניק אנחנו נאחר" אמרתי בצעקה, ובידיוק באה מיילי ,
"טוב אני הולכת" אמרתי בצעקה,

מה שקרה לפני יומיים:

ישבתי בחדרי לבד וחיכיתי לחברה שלי אליזבת, היא הייתה החברה היחידה שלי באמריקה בבית-ספר אני ואליזבת חברות מגיל 3 , היא החברה הכי טובה שלי.
הנה הגיעה אליזבת לחדר שלי:
"היי אנג'לה" אמרה אליזבת בקול שמח,
"היי" אמרתי לה בקול קצת מבאס,
"מה קרה"? היא שאלה בהתעניינות היא תמיד מתעניינת בי והיא היחידה שיודעת הכל עלי,
"אני עוזבת את ארץ אמריקה ועוברת לארץ ישראל" עניתי לה ,
"מה לכמה זמן"? היא שאלה בהתעניינות,
"לא יודעת" עניתי לה.
בידיוק אמא שלי התקשרה ואמרה: "בואי כבר המונית מחכה",
"בסדר רק שנייה" אמרתי לה וניתקתי את הטלפון,
"אני צריכה ללכת" אמרתי לאליזבת,
"חכי שנייה" אמרה אליזבת והוציאה את השרשרת שלה מהצוואר ואמרה: "קחי אותה כדי שתיזכרי אותי תמיד" ,
לקחתי את השרשרת ואמרתי לה : "אני בחיים לא אשכח אותך" , שמתי את השרשרת על צווארי והבאתי לאליזבת חיבוק גדול וחזק וירדתי למטה.
ראיתי את ניק בוכה ולניק היו הרבה חברים באמריקה, חבר שלו ג'יימס נתן לו סקייטבורד וכובע של בייסבול ,
(ג'יימס היה החבר הכי טוב של ניק), עלינו למונית והמונית לקחת אותנו לשדה התעופה ומשם עלינו למטוס ואז הגענו לארץ ישראל כך הכל התחיל.

מה שקורה עכשיו:
אז ככה הלכתי עם מיילי לבית-ספר, וניק לא יודעת מה קורה איתו השנה עם הוא מקובל או שהוא לא מקובל , את האמת לי ולאמא שלי ולניק יש מבטא אמריקאי, בהתחלה קצת הציקו לי עם זה אבל לאט לאט השתלבתי יפה מאוד בחברה.
"תגידי איך זה שלא ראיתי את אבא שלך אף-פעם"? שאלה מיילי,
"כי הוא באמריקה הוא איש עסקים גדול מאוד שם אז הוא רצה לאישאר באמריקה" עניתי לה בשקר,
"אהה מגניב אמרה מיילי",
הנה הגענו לבית-ספר וש ראינו את הודיה ומיכל עשינו להם שלום הבאנו להם חיבוק (הודיה ומיכל הם חברות שלנו), ואז אדם בא למיילי וחיבק אותה חיבוק חזק וחם קצת קינאתי כי אני מאוהבת בו ומצד שני מיילי היא חברה טובה שלי.
אחרי בית-ספר חיכיתי לאח שלי ניק הוא התנהג מה זה מוזר אני באתי ללכת לאוטובוס אז..
"בואי משם זה יותר קצר" ניק אמר לי,
"בסדר" אמרתי לו והדרך שהוא בחר הייתה יותר ארוכה בהרבה אפילו פיספנו את האוטובוס וחיכינו לאוטובוס השני.