אם אלה החיים, נחייה – 11

"הלו…?"
נפנפתי את ידי מול פניו
הוא חזר להביט על האוכל"אה….האמ…"
השתעלתי שיעול מזוייף ושאלתי"יש לי זבוב על הפנים?"
הוא אמר"האמת…שבשיער"
צרחתי כמו מטורפת"איפה? איפה?!!"
הוא הצביע על נקודה בראשי"פה!"
נבהלתי וחיפשתי בזמן שהוא התפקע מצחוק
"לא אמיתי, סתם שיקרתי!!"
הוא אמר בזמן שניגב דמעות צחוק..
"שקרן!"
צעקתי,
"תחמן!"
"שונאת אותך!"
הוא זז אחורה
"נטלי…"
אמר
צחקקתי" סתם צוחקת!!!!!!"
"נטלי…" חזר.
"מה? חופר!!"
הוא אמר…"מ…מ…מאחורייך!!"
חייכתי"זה לא יעזור"
הוא נרתע אחורנית…"בסדר, ביי"
אמר ורץ לחדר הסתובבתי ו…כלום!
"שום, כלום!"
הגעתי לחדרי ויואב צחק לבדו….
"אוי! אני שונאת אותך!! כל הזמן 'חי, חי, חי' שונאת אותך!!!"
הוא אמר"מצטער מצחיק אותי שכמעט הצלחתי להרשים אותך"
התעצבנתי עליו"אתה כל כך עף מכאן!"
רדפתי אחריו עד הדלת ואמרתי לו"דחקתי אותך לפינה!!!! עכשיו קישטה!"
הוא התקדם ונישק אותי….בלחי
עדיין לא נקי ממנו האודם של 'סופי'
ניגבתי את עצמי ואמרתי לו"מוותרת לך! מעצבנצ'יק!!"