אם אלה החיים, נחייה – 10

לפתע שמתי לב שיש קרע קטן בחולצת הפיג'מה שלי"תראה מה עשית!" צרחתי לעברו בכעס….
"וואו, וואו, לא משהו…תופרים אצל התופרת וזהו. אגב אני לא קרעתי לך!"אמר,
אמרתי לו"אני יודעת….סתם ניסיתי לעבוד עלייך! מטומטם….איך האמנת שאני כועסת?"
הוא התקרב אליי מעט"כי את טובה בזה"
הוא קירב את פניו לפנים שלי קצת נלחצתי"מה…מה אתה עושה?" שאלתי. הוא אמר"עבדתי עלייך!!!!!!"
והתפקע מצחוק
"מה מצחיק?" שאלתי אותו. הוא ענה"העיניים שלך, העיניים שלך נצנצו!!!!!!!!" והתחיל לצחוק מחדש
שאלתי"ו….?" הוא ענה"שום דבר" בקול מבואס. צחקתי עליו"פישלתי אותך! 'סופי'לה!"
אחרי זמן ארוך של צחוקים…כאבה לנו הבטן.
"אני רעב", אמר אמרתי לו"לא אכפת לי, עוד מעט אני מכינה אוכל אין אף אחד….יש אין אף אחד!!!"
"לך להתקלח, יא מגעיל!" צעקתי לעברו
"אני הולכת לקנות משהו לאכול בסופר אז תעשה מקלחת מהירה…."
לאחר זמן מה שהתלבשתי לצאת התקשרתי לאמי….."אמא, הלכתי לסופר…"
אמי השיבה"אנחנו לא נהיה בשלושת הימים הקרובים..וכן תקני משהו.."
חשבתי "יש!" בליבי….
"ביי"
שמעתי את קולה של אמי וניתקתי
לפתע יצא יואב מהמקלחת…
רצתי אליו"ההורים שלי לא יהיו בשלושת הימים הקרובים…..תוכל ללבוש את הבגדים שלך"
הוא אמר"אוי תודה לאל…"
אמרתי"כן…"
הוא להבש את בגדיו במהירות בשירותים"אני בא איתך…"
אמר…
השבתי"שיהיה" ויצאנו ביחד
דחפנו אחד את השני בדרך וכשהגענו קנינו מה שצריך…
הגענו הביתה והכנו, למען האמת אני הכנתי משהו טעים שקשה להזכר….וידעתי להכין סושי אני מתה על זה אולי כמה מכם לא אבל אני כן!!!
אכלנו במקלות סינים ושמתי לב שהוא הביט בי המון….