אל היער- פרק שלישי

הילי התהפכה על צידה וחיפשה את ג'ון לידה בישנוניות. "ג'ון?" היא שאלה ופקחה את עיניה בקושי, ואז הבינה שהיא לבדה באוהל. "ג'ון?" היא שאלה שוב, הפעם בדאגה. היא קמה ויצאה מהאוהל אל תוך ערפל הבוקר הקר.
לא רחוק מהאוהל ישב ג'ון על אבן ובהה ביער בדממה. עברו כבר כמה שעות מאז שהתעורר, ואת רובן הוא בילה בוהה ביער.
"ג'ון!" קראה הילי כשמצאה אותו וחיבקה אותו, מקפיצה אותו ממקומו. "אתה לא יודע כמה הפחדת אותי…"
"הילי, למה את ערה? אמצע הלילה עכשיו, תחזרי לישון-"
"עכשיו שבע וחצי בבוקר ג'ון."
"מה?…" ג'ון הביט לשמיים מעליו, וגילה להפתעתו שהם צבועים כחול חיוור. "הייתי ער הרבה זמן…"
"אתה תהיה מותש היום, אנחנו לא יכולים לטייל."
"הילי, אני אהיה בסדר, חייבים לטייל-"
"חייבים?"
"את- לא, לא חייבים, אבל…" הוא נראה כאילו הוא מתלבט לגבי משהו. הוא הביט ביער, כאילו מתייעץ איתו. "הילי, אני מרגיש כאילו היער הזה קורא לי, מבינה? זה כל כך מוזר, כאילו אני אמור להיות שם… היי, היי, תקשיבי, אם נהיה מותשים או מה לא אז אנחנו חוזרים החוצה, כן? בבקשה, אין לי מושג למה אני רוצה לטייל כאן, אבל אני באמת כל כך רוצה…"
הילי הביטה ביער, ואז בפניו חסרות האונים של ג'ון. היא נאנחה. "טיול."
"כן, אחד קצר."
"אם אתה מרגיש אפילו טיפונת לא טוב אתה אומר לי."
"כן אמא."
הילי צחקה קצת. "תעזור לי להכין אוכל ונלך."
"אמרתי לך שאני אוהב אותך?"
"לא מספיק."