אלפה- פרק 4

פתאום שמעתי דפיקה בדלת.
כשפתחתי זה היה יוני. הוא היה ניראה די כועס. אבל זה לא היה לי אכפת.
גלגלתי את העיניים, בפעם המאה.
" אוף איתך, תפסיקי עם זה." הוא אמר.
"מה אתה רוצה ממני?" עניתי.
"אותך…" הוא הסתכל לי עמוק בעיניים.
הבטתי בוא, מה זה היה כרגע?! חשבתי לעצמי.
הוא התקרב אלי, הרגשתי את הנשימות שלו עלי, ידעתי מה הולך לקרות.
דחפתי אותו ממני וסגרתי במהירות את הדלת.
לא היה לי מושג מה עבר עליו כרגע, הוא חי בסרט רע…
הסתכלתי מבעד החלון הגדול שהיה מוצב בפתח הבית.
הוא ישב שם. שיחק בדשא, כמוני.
~נקודת המבט של יוני.~
החלטתי להגיד לה את האמת. מה חשבתי לעצמי?!
לא הייתי צריך לעשות את זה.
אני לא עומד לזוז מהבית הזה עד שהיא תצא לדבר איתי.
שיחקתי בדשא כמוה, ראיתי אותה עושה את זה כמה פעמים.
קלטתי אותה מסתכלת מבעד לחלון.
היא באמת לא יכולה בלעדי. גיחכתי.
היא לא רוצה אותי ואני צריך לקבל את זה!
מצד שני, ג'נטלמן אמיתי לא יותר על הבחורה שלו!
המשכתי לשבת.
אחרי כמה דקות נימאס לי מזה.
הלכתי לפתח הבית כדי לראות עם היא מוכנה כבר לפתוח את הדלת הזאת.
דפקתי כמה פעמים.
היא פתחה את הדלת סוף סוף.
"תקשיבי…" התחלתי להגיד.
אבל נשיקה קטעה אותי. נשיקה סוערת וסוחפת.
ואז מיד היא נעצרה.
" מה אתה רוצה ממני יוני?" היא אמרה וסגרה חזרה את הדלת.
אוקי אני יחשב את זה להתחלה טובה. חשבתי לעצמי.
~נקודת המבט שלי-ליאור~
מה שעשיתי עכשיו היה אך ורק מתוך כבוד! חשבתי.
שמעתי דפיקה בדלת. זה עוד פעם הילד הזה?!
פתחתי את הדלת בחוזקה ופשוט צעקתי " עזוב אותי בשקט!"
אבל הוא לא היה שם.
"אני לא רוצה לעזוב אותך בשקט!" ליאן צעקה חזרה.
"לא התכונתי… רגע מה את עושה כאן?! את אמורה להיות בבית חולים לא?" אמרתי.
"השתחררתי." היא אמרה מחוייכת.
"חשבתי לבו לבקר את חברתי הטובה ליאור." היא צחקה.
"וואו את פה! בואי תכנסי."
נכנסנו, היא היתה ניראת טוב, ובחנה כל דבר קטן בבית.
שאלה אותי שאלות לעניין. היהא ידעה בדיוק מה להגיד כדי לעניין אנשיםם. ממש כשרון!
עדכנתי אותה בכל מה שקרה.
"ולבסוף, נישקתי אותו." אחרי שעות של סיפורים הגעתי לקטע הזה.
"וואו! אז זה אומר שיש לך חבר?!" היא אמרה בהתלהבות.
"ממש לא! אני אפילו לא מבינה למה עשיתי את זה." אמרתי לה במבט מגוחך.
"אה זה בגלל משהו אחד קטן שכניראה פספסת." היא אמרה ברצינות.
"מה?" שאלתי בסקרנות.
"את מאוהבת!!!" היא צחקה כל כך הרבה עד שהיא לא יכלה ונפלה על הרצפה.
"תצחקי כמה שבא לך אבל אני יודעת שזה לא נכון!" אמרתי ונזפתי עליה.
"כן בטח." היא המשיכה לצחוק כמו מטורפת.
פשוט עליתי עליה ודגדגתי אותה. ניראנו כמו שני מטורפות אני משערת.
השעה היתה כבר מאוחרת. הצעתי לה לישון אצלי היום.
היא אמרה שכן, ושהיא תשמח!"
ראינו סרט. הכנו כל מה שצריך כדי לראות סרט. נתתי לה את הפיג'מה שלי ואמרתי לה להכנס להתקלח.
אחרי זה הכנו פופקורן והשתגענו עם המלח.
ישבנו שתינו על מיטה, צופות בסרט.
באמצע הסרט הרגשתי יד. יד שנוגעת ביא, מתחת לחולצה ומלטפת אותי. זה היה נעים אז לא היה לי אכפת ונתתי לליאן להמשיך.
אחרי כמה רגעים הרגשתי את היד יותר פולשת למקומות שהיא לא צריכה להיות בהם.
מיד נעמדתי על הרגלים שלי ואמרתי לה " מה את עושה לעזאזל?"
"מה עשיתי?" היא ענתה ונתנה לי פרצוף כלבלב.
"כלום… פשוט בוא נמשיך לראות את הסרט…" עניתי בבלבול.
"כבור כמה דקות שוב הרגשתי שהיא שולחת את היד שלה. הפעם נתתי לה קצת לפלוש, אבל כבר הרגשתי אי נעימות ולאא הבנתי למה היא עושה את זה הרגשתי את היד שלה על הגב שלי, מנסה לשחרר את החזיה שלי.
"די כבר!" צעקתי עליה.
"אני חשבתי שאת אהבת את זה!" היא ענתה בכעס.
"טוב אז די!" אמרתי. היא הסתובבה לצד השני. היא לא רצת לדבר כרגע.
אז עזבתי אותה והסרט המשיך.