תגיבווווווווווו 30 צפיות וממשיכה :)

אלפה- פרק 1

19/07/2014 702 צפיות 4 תגובות
תגיבווווווווווו 30 צפיות וממשיכה :)

כשקמתי בבוקר, היה לי כאב ראש נוראי. כניראה מההתנגשות שלי עם יוני…
ביקשתי מההורים שלי להישאר בבית, הם לא הסכימו, אבל לא היה לי אכפת.
"אני בבית נישארת!" אמרתי לעצמי.
גם ככה היום לא היה משהו מיוחד. חשבתי לעצמי.
הלכתי לסלון ופתחתי טלויזיה. זה היה כל כך משעמם!
השעה הייתה כבר שש בערב. החלטתי לצאת לריצה קטנה בפארק.
זרקתי עלי הבגדים אספתי את השיער ויצאתי.
כשהתחלתי לרוץ הייתי הרבה יותר מרוכזת מהפעמים הקודמות.
קלטתי מרחוק את יוני, מעשן סיגריה עם כמה חברים.
כניראה שהוא ראה אותי, כי שמתי לב שהוא מתקרב כניראה לדבר איתי.
הוא סימן לי עם היד לעצור. עצרתי. והוא ניגש.
"תקשיבי, דארלינג, מה דעתך להצתרף אלינו יהיה כיף."
"אני חוששבת שאני יוותר." אמרתי
"עדיין לא גמרנו עם המשחק המטופש הזה? גם אני יכול להיות קשוח עם את רוצה."
"אתה רוצה כאפה אולי?" פשוט הסתובבתי והמשכתי בהליכה.
הרגשתי אותו תופס אותי ביד. ופשוט נתתי לו סטירה.
הייתי בהלם מעצמי, שעשיתי את זה!
הוא עזב לי את היד ובהה בי.
הלכתי בלי להביע שום רגש.
אבל בתוכי הרגשתי פרפרים, ידעתי שלא הייתי צריכה לעשות את זה, ושזה לא יעבור בקלות.
המשכתי בהליכה, יוני הרס לי את המצב רוח.
הבטתי בשמיים והקשבתי לציפורים.
מרחוק שמעתי ילדה שצועקת לעזרה.
פשוט קמתי ורצתי לעבר הקול בשיא המהירות!
ראיתי ילדה על שוכבת על הריצפה… מדממת.
"ילדה? מה קרה?!" הייתי ניסערת.
"אנ…אני לא יכולה להזיז את הרגל שלי!"
"אוקיי תינשמי עמוק ותעזרי בי בשביל לקום." עזרתי לה. ראיתי את הקושי שלה לקום.
חייגתי לאמבולנס מהר. תוך 5 דקות הם היו במקום.
"איך זה קרה לה?" שאל אותי החובש.
"אין לי מושג, אני שמעתי צעקות ופשוט רצתי למקום."
הוא היה עסוק ברגל שלה.
הם הסיעו אותה לבית החולים.
איך היא בכלל הגיע לפה? חשבתי לעצמי…
למה שהיא תבוא למקום כזה מטונף?. היא ניראת ילדה כזאת עדינה…
בעטתי באבן שהייתה מונחת לידי.
כשחזרתי הביתה, חשבתי על כל מה שקרה לי.
החלטתי שמחר אני יבוא לבקר אותה.. אני אפילו לא יודעת מה השם שלה, אני לא יודעת כלום!
אבל חשבתי לעצמי שכבר יגידו לי איפה היא.
מחר, מחר אני אלך לבקר אותה.

למחרת, כשהגעתי לבית החולים שאלתי על ילדה שנימצאה בסימטה וניפגעה ברגל.
בהתחלה הם לא הבינו מה אני רוצה, והטיפו לי על זה שהיא צריכה מנוחה, ובלה בלה בלה.
אחרי שעה הם סוף סוף הסכימו לי ללכת לראות אותה. ניכנסתי לחדר.
ראיתי אותה מחוייכת, כניראה זכרה אותי מאתמול בפארק.
התישבתי לידה והבאתי לה קצת שוקולד שהיה לי בתיק.
"תודה." היא אמרה
" היי, אני ליאור." אמרתי והבטתי בא וברגל הפצועה שלה.
"היי, קוראים לי ליאן."
" יש לך שם יפיפה. תוכלי לספר לי מה קרה?"
היא שתקה היא הביטה לריצפה וחשבה.
"הבנתי…" כשבאתי לצאת מהחדר שלה, היא קראה לי חזרה.
"אני יספר לך, אני חושבת שמגיע לך לדעת אחרי שעזרת לי והברחת אותו."
" אותו?" שאלתי במבט מופתע
" מה שקרה זה…"


תגובות (4)

אחלה סיפור, תמשיכי :) ואני אשמח אם תגיבי לסיפור שלי "משולש אהבה" :))))))

19/07/2014 20:46

    תודה! <3 ואני קוראת אותו כבר הוא ממש יפה

    19/07/2014 21:43

*אוותר
*יצטרף
שוב, תוסיפי תיאורים, תאטי את העלילה, ותעלי את המשלב הלשוני.
אני ממשיכה לעקוב!

19/07/2014 21:56

    את יכולה לפרט לי איזה תיאורים?
    כי אני ממש משתדלת לרצות את כולם :)

    19/07/2014 21:59
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך