אליסון בשבילך – פרק 3
הלכתי באיטיות לעבר היציאה אין לי כבר כוח למקום הזה ושלא נדבר על להשאר פה גם אחרי.
זרקתי את התיק שלי מעבר לשער טיפסתי עליו בזהירות , עברתי לצד השני עכשיו רק נשאר לי להגיע לקרקע וביי ביי בית ספר.
"היי, ילדה" שמעתי מישהו מתחתי שהבהילה אותי מה שגרם לי לשחרר את האחיזה בגדר, עצמתי את עייני בחוזקה יודעת שהנחיתה תיהיה לא רכה במיוחד אבל זה לא קרה.
פתחתי את עייני לאט מבחינה כי אני בין ידיו של אותו הילד , זה לא החדש ?
"אתה יכול לעזוב עכשיו" מלמלתי בקור רוח
"אתה יכולה להגיד תודה זה לא יהרוג אותך" מלמל בציניות
"כן" סיננתי מבין שפתי
"טוב תשחרר" צעקתי עליו והוא שחרר אותי
"כלבה" סינן
"תתמודד" סיננתי בחיוך
"אני מרחם עליך " אמר
"זה הדדי" סיננתי
"טוב אני סיימתי פה" אמרתי והתקדמתי ללכת
"אני לא חושב בייב" ירק בציניות מגעילה
"אל תחשוב זה לא טוב בשבילך ואל תקרא לי בייב" סיננתי בעודי מסתובבת
"אני יקרא לך איך שאני רוצה ועכשיו אם את לא מעוניינת לחזור לבית ספר ולהנות מריתוק את באה איתי"
"בחלומות שלך" , מי הוא חושב את עצמו ??
הוא הוציא את הטלפון שלו מהכיס וחייג למישהו
"הלו?"
" המנהל תומסון?" שאל והעיינים נפתחו לי המנהל הזה אפילו לא קרוב ללאהוב אותי
"אני באה איתך" לחשתי בעצבנות והוא חייך חיוך ענקי
"דוד , אני רק רוצה לציין שפגשתי ילדה מקסימה היום בשם אליסון , תלמידה נהדרת" אמר ואני גלגלתי את עייני בכבדות , דוד?? מה הולך פה?
אחרי שיחה ארוכה שהמנהל אומר לו שהוא בטח צוחק עליו הוא ניתק.
"מחבב אותך" ציין בסרקסטיות
"בטח אנחנו ככה קרובים" החזרתי לו בעודי מסמנת לו עם אצבעותיי את הקרבה בנינו
"לאן אנחנו הולכים?" שאלתי לא מבינה מה הדפוק הזה רוצה ממני
"את עוד תראי" אמר וחייך חיוך ענקי
תגובות (0)