איתו-פרק ראשון.

"בוקר טוב האני…" נייל אומר בקול מנומנם.

"כל הלילה אני שומעת אותך צועק 'טוויקס! טוויקס…!' התעוררתי בגללך!" אני אומרת לו ומלטפת את פניו.

"טוב…אמרתי לך! אם היית נותנת לי לאכול טוויקס לפני השינה זה לא היה קורה." נייל אומר ואני צוחקת.

"טוב הזמנתי את הבנים לעוד חצי שעה. תתארגן." אני אומרת ולובשת תוך כדי את הגופיה הכחולה ואת הג'ינס.

נייל המנומנם קם בעייפות מהמיטה ולובש את החולצה השחורה שלבש אתמול.

"מה באלך לאכול?" אני שואלת אותו. "המבורגר." הוא עונה לי. אני נאנחת.

"על הבוקר?" אני שואלת ונייל מהנהן. "יש לך מזל שאתה יפה." אני אומרת ומחייכת אליו.

יש לי המבורגרים להכין… "האני!" נייל קורא לי. "מה טוויקסי?" אני שואלת בצעקה. "תביאי טוויקס." הוא אומר.

"תביא לעצמך נייל! אני לא משרתת." אני אומרת בכעס אבל תוך שניה סולחת לו. ניל בא ומחבק אותי מאחורה עם הטוויקס בפה.

"אני אוהבת אותך מיי לאב." אני אומרת לו ומנשקת אותו בלחי כי הפה שלו תפוס.

דפיקה בדלת קוטעת אותנו. "מי זה?" נייל שואל בצעקה. "לואי,ליאם,זאיין הארי ו…נועם." אומר הארי.

נייל פותח את הדלת. "הקדמתם!" הוא אומר. "כן שיעמם לנו…" הארי אומר. נועם באה אלי ומחבקת אותי. "המבורגרים? עכשיו?" הארי שואל. "נייל." אני אומרת במילה אחת וכולם מסתכלים עליו. "מה?! הייתי רעב.." נייל אומר ואני צוחקת בשקט. "הבעיה היא שאתה תמיד רעב." זאיין אומר וכולם צוחקים.

"לא נכון. בפעם הזאת ש…נו לא בעצם כש….כשהיינו בטיול הזה ל….טוב..אתה צודק." נייל אומר ולואי מחייך.

"תשבו,תשבו…עוד מעט ה..המבורגרים מוכנים." אני אומרת ומרגישה מוזר כשאני מכינה המבורגר על הבוקר.

"היום יש לנו הופעה בהיכל…הכרטיסים אצלך ניילר,לא?" ליאם שואל.

"כן הם בחדר…נועם תקחי את שלך אחר כך." נייל אומר ואני מסיימת להכין את שני ההמבורגים לנייל. אני מגישה לו אותם והוא מחייך.

"תודה האני." הוא אומר ואני מנשקת אותו בלחי. אני מבחינה בהארי ונועם מחזיקים ידיים ואני מאושרת. הם כל כך מתאימים.

"אז…טוויקס מישהו?" אני שואלת. "אני!" נייל אומר. "אבל לפני חמש דקות אכלת טוויקס!" אני מזכירה לו.

"ואתה גם אוכל המבורגר עכשיו." לואי אומר. ליאם מדליק את הטלוויזיה ומתיישב בשיעמום גמור.

"אוף." נייל אומר ואני מחייכת אליו. "טוויקסית,יצא טעים. תודה." נייל אומר ומביא לי את הצלחת.

"אממ…נייל?" אני אומרת לו ועם העיניים מסתכלת על הצלחת. הוא נאנח בעצבנות ולוקח את הצלחת לכיור.

"טוב..רוצים ללכת בינתיים להסתובב קצת?" ליאם מציע. "לא יודע. יש לך רעיונות איפה נסתובב?" זאיין שואל.

"בריכה!" הארי צועק. "חשבתי ככה." לואי אמר וחייך. "יאלה אלי הביתה!" הארי אומר ונועם דוחפת את מרפק אליו.

"אלינו הביתה…" הארי מתקן ונושק לה בשפתיים.

"יופי! טוב אני הולכת ללבוש בגד ים ולהביא מגבות. נייל הבגד ים שלך במקלחת." אני אומרת ונכנסת לחדר ומחליפה לבגד ים בשניות.

אני יוצאת עם השמלה התכולה הקצרה והמתנפנפת מהקיץ שעבר. נייל מסיים ללבוש את בגד הים ומביא מגבות ואת הכרטיסים.

"זזנו?" הארי שואל. "אבל האז אתה משאיל לשלושתנו בגדי ים,נכון?" לואי שואל ומעפעף בריסים כמו בחורה בצורה שגורמת לי לצחוק.

"אני חייב?!" הארי שואל וליאם מהנהן. "אוף." הוא אומר וכולנו יוצאים.

אני נועלת את הדלת. "בריכה!" הארי צועק ונועם מחזיקה אותו בזרועו ומרגיעה אותו עם נשיקה על הפה.

"מה עם אל,דניאל ופרי?" שואל לואי. "אין מספיק מקום ברכב כדי לאסוף אותן…" הארי אומר וכולנו נכנסים לרכב.

זאיין נוהג. הארי לואי ונייל מאחורה. נועם על הארי ואני על נייל. אני נושקת לנייל בפה והוא מחייך.

"יאלה ברבית,סעי." ליאם מזרז את זאיין ואנחנו יוצאים לדרך. תוך רבע שעה אנחנו מגיעים לבית של נועם והארי.

בחצר האחורית ניצבת בריכה שלא ראיתי בפעם האחרונה שהייתי פה. "יפה לכם!" אני אומרת ונועם מחייכת אלי.

הארי ממהר להוריד חולצה ולקפוץ לבריכה. "כל הכבוד בייבי!" נועם צועקת לו והארי פורע את שערו כמו שהיא אוהבת.

אני מורידה את החולצה ואת המכנס וכך גם נועם ואנחנו נכנסות ביחד לבריכה. נייל קופץ ונצמד אלי. הארי אוחז בידיה של נועם ומנשק אותה.

שאר הבנים מתלבשים בבגדי הים. עד מהרה כולנו במים משתוללים. אני נועם והארי צוללים בתוך המים. נועם פורעת את שערו בתוך המים ומחייכת כשהם עולים מעל המים. אני ונייל צוללים כמה שניות אחריהם ומתנשקים במים. "אירי בלונדיני שלי…" אני מסתכלת עליו ועל העיניים הכחולות שלו ונדהמת איך קיבלתי כזה חבר מדהים. מהר מאוד הופכת השעה לחמש והבנים צריכים ללכת להיכל.

כל אחד מתקלח ומתלבש בבגדים שבא איתם. "ניפגש אחר כך טוויקסי…"אני אומרת בעצב אבל בגאווה. "אניי אוהב אותך רוני." נייל אומר ומנשק אותי. "ואני אותך." אני אומרת ומחבקת אותו חזק.

הארי ונועם נפרדים בנשיקה ארוכה. "בייבי אני אוהבת אותך…" היא אומרת ומחבקת אותו חזק.

הארי מלטף את שיערה ומתקשה לעזוב אותה. אך לבסוף הוא עוזב.

הבנים אומרים לנו שלום ואנחנו נשארות בבית של נועם והארי. "שכחתי להביא בגדים לערב!" אני נזכרת.

"אני אלווה לך!" נועם אומרת ואני מחבקת אותה. "תודה מיי לאב." אני מודה לה וניגשת לבחור בגדים.

בחרתי בשמלה שחורה מתנפנפת שמגיעה עד הברכיים,תיק חום קטן ונעליי עקב חומות.

אני מתקלחת במהירות ומפזרת את השיער שלי. אני לובשת את השמלה ונועלת את הנעליים.

אני שמה גלוס שקוף ועושה גולגול הדוק ומסודר. אני מחכה בסלון לנועם שתתלבש.

היא יוצאת מהחדר לבושה בשמלה אדומה צמודה ונעלי עקב שחורות,שפתון אדום שמתאים לשמלה והמשקפיים השחורות שממסגרות את עינייה. "מושלמת!" אני אומרת בהתלהבות ואנחנו יוצאות. "איזה אושר!" אני קוראת.

אני כל כך מאושרת איתו…