אין לי מילים אבל אני לא שותקת-פרק 3

אני לא חושבת פעמיים ורצה החוצה מהכיתה אני יוצאת נסערת ורוצה רק לצאת החוצה,ואז אני מבינה משהו חשוב;אין לי מושג איפה אני.ברור שהייתי בתוך בית ספר אבל באיזה אזור?בחיים לא ראיתי את האזור הזה,לפתע הופיע נער חתיך-כלומר מעצבן והתחיל להגיד
"את מחפשת משהו?"
"כן,את היציאה"
"זה בכיוון הזה"הוא מצביע
,טוב…תודה"אני מגמגמת
"דרך אגב,אם את רוצה לעבור את השומרים יש מעבר אחר,שם"הוא אמר בחיוך והצביע לכיוון ההפוך"תרדי למטה ואז תפני ימינה תמשיכי ישר והגעת ליציאה,דרך אגב קוראים לי ג'ס.
"קוראים לי.."
"תזכרי אין אפשרות שנייה"ג'ס אומר
"תקרא לי אפ,כמו up(למעלה)"
"היה נעים להכיר אפ"
"גם אותך ג'ס" אני אומרת בלי להשקיע שום דבר במילים,אני רק רוצה לברוח וכנראה שג'ס מבחין בזה.
"טוב אז,נתראה בפעם אחרת אפ

אחר כך אני רצה במהירות מטורפת לכיוון שג'ס הצביע,אני יוצאת משם בשקט ובריצה אחרי 5 דקות אני מגיעה הביתה,אבא שלי יושב שיכור על הספא,אני עולה למעלה ונועלת את עצמי בחדר,אני בוכה וצורחת ו..אני כועסת על כל העולם,למה הם היו צריכים את אמא?אני מתחילה להיזכר בה

יום אחד כשהייתי בת 8 הלכנו כל המשפחה לטיול אבא ביקש לא לאכול שום דבר,שהוא הולך לבשל משהו,והלך,אני ואמא נשארנו לבד,או..היא הייתה כל כך יפה,היא תמיד אמרה שאני יפה יותר אבל בחיים לא הקששבתי לה,כעבור חצי שעה שתינו הינו רעבות,אא הציעה שנקנה גלידה
"אבל אבא אמר שהוא הולך לבשל.."אמרתי
"נאכל גם את האוכל שלו,בואי נשאיר את זה סוד בין שתינו"אמא אמרה במסתוריות
ואז…