להעיז;

"אתה באמת הולך לבית הספר?" "לא, נראה לך? על הבוקר? אני הולך לרחוב. את..- בעצם יודע מה אני אלך לא הייתי שם מלא זמן.." גיידן צחק, "זה לא קשור אליה נכון?!" היו לה עניים כחולותוגדולות ושער חום בהיר ארוך,שמסתיים עם קצת תלתלים. נדלקתי… "בת כמה היא?" שאלתי אותו " 17 היא חדשה אתמול באה, אתה בא?" היא נכנסה כבר לבית ספר ונכנסנו אחריה."רון, מה קורה יגבר!" אלוי תפח לי על הגב."ברוך ד הכל טוב..נו אז דבר משהו הישתנה פה?" "חח אני יודע? תשאל את טי הוא זה שמסתובב פה 7/24.. הוא יודע הכל!"
טי הוא בחור גדול שלא הייתם מצפים לראות בבית ספר כל הזמן אבל הוא המגן בפוטבול אז יש לו מה לעשות פה- להציק לקטנים ממנו. "אתה נכנס לשיעור?" "איזה שיעור יש?" "ניראה לי היסטוריה." "טוב יאאלה בוא אולי הילדה הזאת תיהיה שם.." לחשתי לגיידן "חח נדלקת עליה?!" דפקתי לו מכה בראש ונכנסנו לשיעור הולכים מכות.
"אוו מר אלוי במה זכינו שהואלתה לתרוח לבוא לביתספר?" "ראית מזה אני פשוט בנאדם מתחשב.." "עופו לי מהעניים תפסו כסא וסתמו תפה!" "המורה את-" "עכשיו!!"
היינו בחדר האימונים בזמן שגיידן שאל אותי את השאלות האלו;
"תגיד מה אתה חושב על אשלי?" הוא שאל אותי בזמן שתפס כרית ואני הכנסתי לה אגרפים. "היא יפה…" היא מהממת.
"זהו?, אתה חושב שהיא רק יפה?" הוא אוהב אותה? נראה שכן.
"לא, היא יותר מסתם יפה"
"אתה אומר שאתה לא מתחיל איתה,כי אני לא רוצה לרדוף אחרי מישהי ששלך" כן הוא אוהב אותה.
"תיהיה רגוע אחי, היא שלך,"והצרחה שגיידן השמיע אחרי האגרוף האחרון שלי נשמעה עד לכניסה למערה.
****
"אחי האגרוף האחרון שלך קרע לי את הצורה!" אוו כמה הוא מתלונן.."הי רון,גיידן" שתי נערות עברו לידנו הינהנו אליהם.
"אני נכנס לחדר שלי אם משהו מחפש אותי תגיד לו שאני מת" "מישהו פה עצבני.." מילמל.
נכנסתי לחדר, התקלחתי לבשתי מכנס טרניט ונכנסתי למטה.
כשקמתי השעה הייתה שמונה בערב וישר הלכתי למשרד של דיימן, אתמול אמרו לי שהוא מחפש אותי.
תוך כדי הליכה שקלתי אם ללכת לחדר של גיידן כדי שילך איתי לרחוב אבל אז נזכרתי שהוא לא ממש אוהב את הבחורים שאני מסתובב איתם, אז המשכתי למשרד של דיימן. כשפניתי נער רזה וגבוה התנגש בי. הוא בטח חדש כי אף פעם לא ראיתי אותו ,ולא אף אחד רזה, כולם פה היו גדולים וחסונים. "אוי אני ככ מצטעער לא ראיתתי אותך אני בטוח ש-"
הוא גימגם ונראה מפוחד, "הי,תירגע.." הוא הסתכל על הדרך שבאתי ממנה "רון!" אמר מפוחד,
הרמתי גבה על כך שידע את שמי ותפחתי לו על הגב- הוא כמעט עף.
"זה בסדר אחי, פשוט תסתכל איפה אתה הולך,
פעם הבאה אני לא יוותר לך" קרצתי לו והלכתי לעבר המשרד של דיימון.
"כנס רון." איך שהוא תמיד ידע מתי אני רוצה להיכנס. "הי,בנאדם מה קורה? ,תשמע-" הפסקתי כשראיתי את המבט שלו.
"הפעם באמת הסתבכת..הקול שלו היה שקט וסמכותי.