אין כניסה – פרולוג :)

ובכן, אתם ביקשתם המשך, קבלו עוד פרק אחד שהוא פרק סיום, אבל הפעם זה באמת הסוף,
אל תנסו לסחוט ממני עוד עונה..חחח…
***
"בוקר טוב ישנונית!" אמר אריק ברגע שנכנס לדירה הקטנה והחמימה שלי, רק אתמול חזרנו והייתי כל כך סחוטה שפשוט לא הפסקתי לישון, "מה השעה?" שאלתי כשאני משפשפת את עיניי בחולמנות,
"כבר 4 בצהריים" ענה בחיוך והתיישב לידי, "מה?? פיספסתי את היום הראשון שלי בקולג'!! למה לא…" אריק לא נתן לי לסיים ונישק אותי בחום, "נהדר, אז יש לנו היום את כל היום להיות ביחד.."
גילגלתי עיניים וקמתי מהמיטה, איך הוא לא נגעל, עוד לא ציחצחתי שיניים!!
נעמדתי מול המראה וניסיתי ללא הצלחה מרובה לישר את שערי הסבוך, אריק נעמד מאחורי ונופף לי בעיתון שהחזיק בידו, "מה זה?" שאלתי והסתובבתי אליו, "אני חושב שאנשים קוראים לזה עיתון, אבל אני לא בטוח…" חטפתי מידיו את העיתון והסתכלתי על התמונה שבעמוד הראשי בהלם, הייתה שם תמונה של קייט שהייתה נראית מיוסרת מתמיד מאחורי סורגים ובכותרת נכתב "נערה ישראלית נתפסה בארגנטינה הורסת את מערת הידיים" ריפרפתי במהירות על מה שנכתב אבל שום דבר ממה שהיה כתוב לא הוסיף לי יותר מידי, "אולי אנחנו צריכים לעזור לה?" שאלתי בהיסוס, אריק חשב לרגע, נדמה היה שהוא נאבק עם הרבה מאוד מחשבות זדוניות שחלפו בראשו אך לבסוף הוא אמר
"כן, אנחנו באמת צריכים לעזור לה, אבל יש לי תנאי אחד" ראיתי בעיניו זיק של שובבות,
"מה הפעם?"גיחכתי, התנאים של אריק יכולים לגרום לכל בנאדם שפוי לסרב…
"תוך כדי שנעזור לקייט אנחנו גם נטייל בארגנטינה!" "אמממ…." אמרתי כשחיוך ענק התפרס על פניי,
גם אם רציתי להסתיר את השמחה להצעה לא יכולתי.. "ועוד תנאי אחד קטנטן" הרמתי לאריק מבט שואל, "תסכימי להנשא לי" דחפתי את אריק על המיטה בציחקוק, "נחשוב על זה אולי אחרי הטיול.."
אריק רק ליטף את פניי ואמר, "נחשוב על זה…" כשלפתע מיילי נכנסה בסערה לחדר "אתם לא מבינים מה ראיתי!!!! קייט נמצאת עכשיו בבית כלא מסריח מאוד בארגנטינה,, צריך לטוס לשם לעזור לה! כבר קניתי לנו כרטיסים וגם קניתי עוד מזוודה…" אני ואריק צחקנו בקול "אני חושבת שהטיול שלנו יהפוך למסע קניות עם מיילי…" אריק תחב את ראשו בכרית בתסכול מדומה ומיילי המשיכה לברבר על השופינג שהיא הולכת לעשות שם, אבל איכשהו, הרגשתי מאושרת….