איך שהכל השתנה…- פרק 2

לאחר שעתיים הזמנתי פיצה לי ולסטרומה אפילו שלא היה לנו חשק לאכול ידעתי שעכשיו אני צריכה לדאוג לסטרומה אפילו כשקשה לי. אכלנו את הפיצה באיטיות ובקושי דיברנו, פתאום נשמעו דפיקות על הדלת ניגשתי אל הדלת ושאלתי: "מי זה?". "שירותי הרווחה" ענה לי קול נשי ונעים, פתחתי את הדלת ואישה צעירה רזה עם שיער חלק ושחור עד החזה הופיע מולי, "בואי כנסי" אמרתי חלושות אל האישה. האישה הדקיקה נכנסה פנימה והתיישבה ליד ליד סטרומה, התיישבתי לידה . אז אתן סטרומה ורואן ג'ולסון ?" "כן" עניתי לה . "אני דורית ואני מניחה ששמעתן כבר את הבשורה " "שמענו "אמרתי "בית החולים התקשר אליי לנייד " "אני משתתפת בצערכן" היא אמרה בקול עדין אליי ואל סטרומה . "ובכן שמעתי שאין לכן דודים או דודות ושהסבא וסבתא נפטרו בשואה" , לכן נאלץ לשלוח אתכן לפנימייה" דמעות החלו לזלוג מעייני סטרומה וגם מעייני "אני מצטערת, אין אפשרות אחרת" "אני יכולה לטפל בי ובסטרומה אני כבר בת 15 "רק בגיל 18 תהיי רשאית להשתחרר מהפנימייה ובגיל 22 לטפל גם באחותך הקטנה" "אני מבינה" אמרתי לדורית בקול עצוב, "אז ניסינו במצבכן למצוא את הפנימייה הטובה ביותר המתאימה גם לנוער וגם לילדים קטנים כי שיארנו שלא תרצו להיפרד." "תודה" "לאיזה פנימייה נלך?" שאלתי את דורית " אתן תלכו לפנימיית סאן שיין, היא נמצאת במרחק של שעתיים מפה, היא פנימייה מעולה ואני בטוחה שתהנו בה, בנוסף לכך גם תעברו טיפול פסיכולוגי פעם בשבועיים או יותר , והנה מספר הטלפון שלי אני תמיד פה בשבילכן" " תודה לך" אמרתי לדורית . "בעוד כ 3 שעות יבואו לאסוף אתכן לפנימייה אז כדאי שתארגנו תיק, הפנימייה תיתן לכן 3זוגות נעליים, מברשת שיער, ציוד לבית הספר, כלי רחצה, תלבושת לבית הספר וכסף שתוכלו לקנות לכן בגדים בזמן שתשהו בפנימייה." "אוקי " אמרתי. דורית יצאה מהבית ואני וסטרומה נותרנו לבד. "אוקיי סטרומה בואי נתחיל לארוז" התחלנו לארוז את חפציה של סטרומה, ארזנו לה את כל בגדיה, בובות , ספרים וצעצועים. לאחר מכן עברנו לחדר שלי וארזתי את כל בגדיי, ספרים אהובים, ברכות לימי הולדת ואת כל התמונות המשפחתיות . בסופו של דבר נכנסתי לחדר של אבי ואמי לקחתי איתי את קופסאת התכשיטים של אימי ואת סכין הגילוח של אבי, דחפתי את הקופסא והסכין למזוודה שלי. הפעמון צלצל, " מי זה"? שאלתי "שירותי הרווחה" ענה לי קול גברי, פתחתי את הדלת ובחור צעיר שנראה בן 30 חייך אליי ושאל אותי ואת סטרומה אם אנחנו מוכנות עניתי לו שכן והוא ועוד שני בחורים החלו לקחת את ששת המזוודות שלי ושל סטרומה ואת תיקי הגב שלנו. נכנסנו למונית והחזקנו ידיים כל הדרך. "אני מפחדת" סטרומה אמרה לי " יהיה בסדר" עניתי לה וחיבקתי אותה.