איך חיי יהיו בעתיד

פרק 3
נסעתי במהירות עצומה בלי להאט ובלי לשקוט הייתה השעה שבע וחצי והייתי צריכה לנסוע עד לפתח תקווה. כשהגעתי למשרדי הנחתי את התיק וישבתי לכתוב כתבה ארוכה בפייסבוק. כן הייתה זו עבודתי. אני כתבת, אני כותבת לעיתונים חדשות ולפייסבוק. בנוסף אני סופרת ולפעמים מוכרת. אז באותו היום כתבתי כתבה ארוכה על טיולים. בכתבה הסברתי לאנשים על איך לגרום לארץ שלנו להיות נקייה באיזה רזור ניתן לטייל ומתי כדאי לטייל בו. אחרי שעתיים של עמילה עברתי על הכתוב תיקנתי שגיאות, ושלחתי לפייסבוק אחר כך לאתר החדשות ואחר כך לעורכת העיתון. אחר כך התחלתי לעבוד על הסיפור החדש שהבטחתי לקוראי המעריצים, סיפור על ילדה שרואה איש עם פנים מכוסות ומתחילה לחקור אותו ובסוף היא מגלה שזה……
הטלפון שלי צלצל ועניתי " שלום מדברת חנה גוניף (מומצא)" עניתי לטלפון "שלום , מדברת רותם פלסינק, אני סופרת ותיקה וקראתי את ספריך היפים, אני רוצה לשאול האם מותר לי להעתיק סוג של?" אמרה האישה הזרה "בוודאי, את לוקחת השראה?" שאלתי "כן, אני אשלח לך הודעה במייל על הסיפור ותגידי לי אם הוא דומה ואם אפשר נשב על כוס קפה בת אביב הולך?" הייתי קצת המומה. "טוב , אני אקבע מה דעתך על יום ראשון הבא ב12:00?" שאלתי את רותם ? סבבה, נדבר" אמרה רותם וניתקה. הטלפון שוב צילצל אבל הפעם זו היתה עורכת העיתון. "היי חנה, קראתי את הכתבה שלך ואני חושבת שזה מדהים, הוספתי כמה תמונות לזה כדי להמחיש את הכתוב." אמרה "טוב, נוי אני אדאג לבחון את התמונות שלחי לי במייל" אמרתי לה וניתקתי.
ראיתי שהשעה רק 12:27 , יש לי זמן לשחק מיקמק. התחברתי למיקמק הישן שלי ערכתי כמה דברים. היה שם משהו די מוזר…..