איך התאהבתי בו (סיפור על ואן דיירקשן) פרק 8
בבוקר
קמתי כרגיל מהשעון המעורר של אור. מאתמול בערב לא יכולתי להפסיק לחשוב על הארי, על הנשיקות שלו ועל החיבוקים והלטופים שלו. זה היה נעים זה הרגיש לי שלם.
בחיים שלי לא הרגשתי ככה, אולי כי בחיים לא הייתי מאוהבת באמת, רגע אולי זה ההרגשה שמאוהבים? אני לא יודעת, אולי זה לא ההרגשה? פתאום הטלפון שלי צלצל
הארי: הי נסיכה בוקר טוב
אני: היי בוקר
הארי: מה את חושבת לעשות היום
אני: לא יודעת אולי ניפגש אני מתגעגעת אלייך!!
הארי: במאני מאוד, רוצה לבוא אלינו הים בערב. ככה שהבנים יכירו שת החברה החדשה שלי?
אני: בשמחה
הארי: את יכולה גם להביא את אחותך, היא מעריצה שלנו לא?
אני: כן מעריצה גדולה! רק, לא.אכפת לכם שהיא תצרח ותגנוב את נייל?!
הארי: לא ממש כל עוד גם את תבואי
אני: בטח שאני אבוא אני לא מפסיקה לחשוב על כמה היה נהדר אתמול. ממש נהנתי
הארי: גמאני מאוד טוב אני צריך ללכת יש לנו צילומים, מתגעגע אלייך
אני: מתגעגעת אלייך גם טוב ביי נסיך
הארי: ביי נסיכה שלי
ניתקתי את השיחה וישר רצתי לחדר של אור וסיפרתי לה את כל מה שהיה אתמול…
אני: והם מזמינים אותנו היום בערב למלון שלהם
אור: מהההההההההההההההההההההההההההההה?!?!?!?!?!?!?!??!
אני: כן, כן בגלל שמחר הם חוזרים ללונדון ואנחנו רק עוד שבוע נחזור…
השעה הייתה אחת בצהריים. אני אור אבא שלי ורון הלכנו בנתיים לבקר משפחה וחברים.
כשחזרנו השעה הייתה ארבע, ואני ואור החלטנו לצאת לקניות. בגלל שהקניון היה ממש מול הבית אז הגענו מהר וקנינו מלא דברים ואור שיגעה אותי לגבי היום בערב ומה שכדאי לה ללבוש, בואו נגיד שמה שהיא קנתה זה שמונים שמלות וארבעים נעליים ומתוכם היא תכננה ללבוש משהו
הגענו הביתה בשש וחצי. ואז קיבלתי הודעה מהארי״ בשמונה אני אהיה למטה, אוהב אותך״
החזרתי לו ״אוהבת אותך גם ומתגעגעת כבר״ בשבע התקלחתי והתלבשתי.
הלכתי לחדר של אור
אני: אור את בא…. מה קרה אור ?! למה את בוכה?!?
אור: שון ניפרד ממני באס עמ אס …
אני: מה?? איזה כלב בן זונה!! אל תדאגי הוא במילא לא היה שווה את זה!! כל הזמן אמרתי לך להיפרד ממנו!
אור: טוב אל תצאי עליי עכשיו!!!
אני: טוב את לא חייבת לבוא אתי היום אם את לא רוצה
אור: נראלך שאני אפספס את ואן דירקשן?!? גם בעוד מיליון שנה לא!!
אני: טוב אז יאללה תתארגנו בעוד חצי שעה הארי בא לאסוף אותנו
אור: מה חצי שעה אני צריכה להתארגן טוב צאי
אני: מהר
אור: טוב!!
ירדתי למטה וראיתי טלוויזיה בינתיים ואז אור ירדה היא לבשה שימלה ונעלי בובה אני לבשתי ג׳ינס וחולצה נופלת ונעלי עקב.
בשמונה הארי סימס לנו לרדת ירדנו ראיתי את הארי קפצתי עליו וחיבקתי אותו חזק ״ התגעגעתי אלייך״
״גם אני״ נישקקתי אותו בערך חמש דקות
אור: אהממ… אני פה
אני: חחח נכון. מה אסור לי להתגעגע לחבר שלי?
הארי נישק אותי נשיקה קטנה שדורשת עוד ונכנסנו לאוטו.
אחרי בערך עשר דקות הגענו למלון והיו מיליוני מעריצות מחוץ ולא יכולנו להיכנס, אחרי רבע שעה שנתקענו במכונית השומר עזר לנו לצאת וכל הבנות צרחו יותר חזק!
נכנסנו לחר של הארי וכל הבנים היו שם אור צרחה קצת שהיא ראתה את נייל..
הארי: בנים תכירו זאת החברה שלי עדי.
ואז כולם אמרו ביחד היי
אני: אהה וזאת אחותי , היא מעריצה
נייל: כן שמתי לב..
כולנו צחקנו וראיתי שאור קצת הסמיקה…
הארי אמר לי לבוא שנייה ויצאנו מהחדר. נכנסו כנראה לאחד מהחדרים של הבנים ואז הארי נישק אותי התנתקנו בערך רבע שעה ככה וזה הרגיש כמו כמה שניות. כמה שאהבתי את התחושה שהוא מחבק ומנשק אותי הרגשתי כל כך בטוחה איתו הרגשתי שאני אוהבת אותו. הייתי בטוחה מה שיש בנינו זה אהבה!…
תגובות (5)
תמשיכי (:
תמשיכי היום
תמשיכי עכשיו זה מדהיייייים אני מתה
תמשיכי זה מהמםם
המשךךך