איך הכל מתהפך-פרק 1

פרק 1-

הגעתי הביתה וראיתי את אמא שלי אם סכין ביד לא הבנתי מה קרה ואז היא אמרה לי:
אמא:" ביי קטי אני אוהבת אותך!"
ואז היא פשוט דקרה את עצמה לא הבנתי מה קרה לה אבל אז הבנתי. כשהמשכתי לסלון שבביתי וראיתי את גופתה של סבתא שלי זה היה כואב אבל עצרתי את בדמעות שלי שכל כך רצו לרדת מעיניי. ליד סבתא שלי ראיתי פתק היה רשום שם: "זה על מה שעשית לי רותם ( השם של אמא שלי) אם לא תתאבדי אותו דבר יקרה גם לביתך."
פתאום התחלתי להרגיש את הדמעות שזולגות על לחיי, לא ידעתי מה לעשות רק ישבתי ובכיתי. הרבה אנשים התקשרו אבל לא עניתי לא היה אכפת לי. הרגשתי כל כך רע אם עצמי שמ שקרה היה באשמתי. ואז פרצתי בבכי עוד יותר חזק שהבנתי שהכל באשמתי, כל מה שקרה, כל מה שקורה וכל מה שיקרה איתי בעתיד.
אחרי כמה שעות של בכי היה כבר שבע בערב. החלטתי לשלוח מייל לאבא שלי:
"אבא יקר,
אני אוהבת אותך מאוד אבל יש לי משהו לספר לך. רצחו את סבתא ואז כשחזרתי הביתה אמא התאבדה.
אני בוכה פה אבא!
יש לי רק דבר אחד לומר עד מחרתיים אל תתקשר כי לא יהיה לך למי!"

זה המכתב ששלחתי לאבי. המשכתי לבכות ולא היה אכפת לי מכלום: מזה שכולם שומעים אותי, מזה שלא אכלתי ולא שתתי, לא היה לי אכפת מכולם.
אחרי חצי שעה ראיתי שאבא שלי שלח לי מייל ובוא היה כתוב:
" אני אוהב אותך!, ואני בדרך אלייך רק אל תלכי!
מחר אני יהיה אצלך אל תלכי לבית הספר"

המכתב מאבי שמח אותי שלפחות יש מישהו בעולם הזה שאוהב אותי. ואז שוב פעם התחלתי לבכות כי כשבתעוררתי מצאתי את עצמי יושנת על הרצפה בסלון.
אחרי שבאמת התעוררתי נזכרתי בכל מה שקרה אתמול ושוב התחלתי לבכות, אבל לקחתי את עצמי ביידים והלכתי למטבח כדי להכין לי פנקקים.
אחרי שגמרתי להכין את הפנקקים אכלתי אותם ולמרבה הפלא אכלתי את כולם, ואז נזכרתי שמאתמול בבוקר לא אכלתי.
אחרי כמה דקות שישבתי ופשוט חשבתי מה יקרה לי בעתיד? איפה אני אחיה? מה יהיה אם אבא שלי? ובכלל מה יהיה?! וזאת השאלה שהתרידה אותי יותר מכל. אבל לפני שהספקתי לחשוב עליה שמעתי דפיקות בדלת. קמתי ופתחתי אותה ולמרבה הפלא ראיתי שם את…..

תגלו בפרק הבא!