איילין – פרק 2

"מאיפה…מאיפה זה הגיע ?" שאלה אמא
"רק , אל תתחמקי ממני אמא" אמרתי בעצבנות
"שבי" היא חייכה אליי
"לפני הרבה שנים , עוד לפני שאת נולדת , היה לי איזה חלום , חלום טיפשי וקטן , אבל עשיתי הכול כדי שהוא יתממש" היא אמרה
"חלום באיזה מובן ?" שאלתי מסוקרנת
"רציתי לפתוח בית יתומים קטן , לילדים בערך בגילך ,אולי קצת פחות" היא צחקה
"באמת ?" חייכתי , קצת בהלם , הנה משהו שלא ציפיתי.
"אבל איך זה קשור לבית שלנו ? אמרתי , לא מצליחה לגשר
"רציתי שהיה להם מקום" היא קרצה
"ברצינות ?!?!" כמעט צעקתי
"את ואבא קניתם את הבית העצום הזה כדי לפתוח מיני בית יתומים ?!" אמרתי מופתעת
"מיני בית יתומים.." היא צחקקה
"רגע.. אז למה לא פתחתם ?" שאלתי
"אחרי שנולדת , כבר לא התאים , הרי זה בסך הכול חלום" היא צחקה ודחפה אותי קצת
"אבל עם יש לך איך להגשים אותו. למה את לא עושה את זה ? איך אני קשורה לכל הסיפור ?" שאלתי
"אני כבר הזדקנתי בובל'ה , אני לא יכולה לטפל בעוד 10 כמוך ואפילו יותר גרועים" היא צחקה
"יותר גרועים ?" חייכתי
"אבל ברצינות אמא. לא היית רוצה להסב עכשיו לכמה ילדים מסכנים ללא משפחה אושר ?" שאלתי , מרגישה איך אני לוחצת על מצפונה הרגיש.
"ואני אטפל בהם איך ? אני לא קוסמת מתוקה" היא חייכה
"אני אעזור לך. חוץ מזה , אנחנו לא יכולים לממן עוד מטפלת ?" שאתי בצורה רטורית
"זה לא רק זה , זה 12 פיות להאכיל , לקנות עוד מורים , לבנות כיתת לימוד , לעצב חדרים , לקבל אישור ממשלתי , זה מסובך יקירה" היא אמרה
"אבל אנחנו יכולים לעשות את זה , כסף יש בשפע. תגידי לי את אמא , את לא תרצי להגשים את החלום שלך ?" שאלתי , בטוחה שקלעתי בול.
"יודעת מה ? אני אדבר על זה עם אבא אני חושבת" היא אמרה , מופתעת מעצמה
"באמת ?" שאלתי
"אני חושבת..הרי כמו שאת אמרת..למה לא?" היא אמרה
"אומיגאד יש!!!!!" צעקתי , סוף סוף. סוף סוף זאת לא תהיה רק אני לבד באחוזה המטורפת הזאת.
"אל תתלהבי יקירתי. אבא על בטוח יפסול את זה" היא אמרה בחיוך
"לא הוא לא , ממתי לאבא יש בעיות עם ילדים ?" צחקתי , מאושרת . אולי רק פעם אחת , רק פעם אחת אני אצליח במשהו שאני רוצה. אולי רק הפעם המזל עומד לצידי.
אבא טרק בעצבנות את הדלת
"הגעתי!" הוא רטן לאוויר והביא את המזוודה שלו לאחת המשרתות. מצחיק שאף פעם לא הצלחתי לראות מה יש במזוודה הזאת.
"אבוש!" חייכתי וחיבקתי אותו
"היי" היא חייך וחיבק אותי
"איפה רונית ?" הוא שאל
"אין לי מושג" אמרתי , קולטת פתאום שרונית לא הגיעה במשך כל השיחה שלי עם אמא
"היי אור" חייכה אמא שלי ונישקה אותו בלחי
אבל שלי הסתכל עליה והתחיל לדבר יידיש או ערבית , מה שזה לא יהיה. הם תמיד מדברים ככה כשהם רוצים לדבר בלי שאני אבין.