אטלנטיס העיר האבודה פרק 1

ישבתי מול הים הכחול שנפרש מול פניי.
עיניי הכחולות הסתכלו למרחקים, השער השחור והחלק שלי מלמעלה והסגול והמתולתל מלמטה התנופף עם קצב הרוח.חשבתי לעצמי למה החיים שלי משעממים ולמה רק לי אין אהבה למה לי אין מזל להיות מגלת…… ארץ לא ידועה, לפתע גל גדול שכיסה חצי מהחוף הסיח את דעתי.
הייתי לבד בחוף זה היה החוף הסודי שמצאתי לפני שש שנים כשהייתי בת 10…
__________ פלאשבאק_________

רצתי מהבית ספר בוכה ברחתי משם צחקו עליי בגלל שלא הייתי מקובלת ולמדתי הרבה, רצתי לא יודעת לאן רצתי לעבר החוף שם זה היה המקום שאהבתי לפרק את כל רגשותיי ולהרגע רצתי לא יודעת לאן בחוף הפרכתי לאנשים ולזוגות אבל אני רק רצתי ובכיתי בסוף הגעתי לאחר שקפצתי ועברתי סלעים הגעתי לחוף נטוש ששנים לא טיילו בו אנשים התיישבתי מול הים ובכיתי את נשמתי…
______________________________

למשהו חשבתי שהגל הזה חשוב לי שהוא מסתיר ממני משהו שהוא עומד לגולת רק לי סוד כמוס.
התקרבתי לספת הים וראיתי שם מיליוני חלקי אבנים עם אותיות לא מובנות. לאה החברה הכי טובה שלי לומדת כתבים עתיקים אולי היא תוכל לעזור לי.
אספתי את כל החלקים ושמתי אותם בכיסי הסקיני ג\'ינס שלי קמתי והלכתי הביתה.
כשהגעתי הביתה ישר הלכתי לחדר שלי והחלפתי את הבגדים שלי לפיג'מה הוורודה שלי ועשיתי לי צמה לצד והלכתי לישון רק רציתי שהיום הזה יגמר ואני אוכל ללכת לבית ספר שלי שאוכל לדבר עם לאה וכל החבורה. כן עכשיו אני מקובלת אני בחבורה של הבנות הכי שוות של הבית ספר.
כשקמתי בבוקר רצתי למטה חתפתי לי חתיף מהשיש לקחתי את התיק ורצתי לעבר המכונית שלי שעמדה בחניית הבית נסעתי עד הסטארבאקס הקרוב לובשת את משקפיי השמש שלי נכנסתי לבית הקפה וקניתי לי קפה, שילמתי ושוב רצתי למכונית שלי ונסעתי לבית הספר. כשהגעתי לחניית בית הספר וחנית את המכונית ויצאתי פגשתי את לינדסי ראש החבורה היא מאוד חכמה מאוד לא רק היא אלה כל החבורה היא לא רק של בנות שוות אלה גם של גאונות יפות.
"היי לינדסי" אמרתי לה ולגמתי מהקפה שלי "היי שרה משהו חדש?"
"האמת שאני צריכה את כולן היום אחרי הבית ספר"
"לדעתי זה היה סבבה נראה לאף אחת לא היו בעיות נלך כולן ביחד, אז לאן נלך ? "
"את האמת חשבתי לגבי סטארבקס הקרוב"
כשאמרתי את סוף המשפט כבר הגעתי עם לינדסי לכניסת בית הספר.
"ביי" אמרתי לה וכל אחת הלכה לכיתה שלה.
אחרי שהשיעור האחרון נגמר יצאתי אחרונה מהכיתה הלכתי במסדרון הריק והעקבים הגבוהים שלי מתקתקים על הרצפה החלקה.
פתאום אני שומעת צעקות של בנים מתחילת המיסדרון חבורת בנים רצו מאחת הכיתות הרחוקות.
כולם רצו ועברו אותי כאילו שאני רוחרק אחד, רק לירון רק הוא עצר לידי וזה היה נראה לי שהוא רוצה לומאר לי משהו אבל הוא פשות עמד שם והסתכל עליי עם העיניים הירוקות והיפות שלו.
ואז הוא פשוט הסתובב ורץ לשאר החבורה זה היה רגע מהפנט רגע מקסים. כשהתעוררתי מההזיה פשוט שעעחתי מזה והמשכתי בדרכי לקפיטריה.
כשהגעתי סוף סוף לשולחן של החבורה כל הבנות לינדסי לאה לוסי ליסה וליזה ישבו ודיברו כאילו אין מחר כשהתקרבתי לשולחן קלטתי שהן בכלל מדברון למה רציתי שנצא אחרי בית הספר לסאטרבקס.
זה היה נראה כאילו תעלומה הרפתקאה גדולה מחכה לנו.