אחרת פרק 2 (חלק א)
הוצאתי את הדף הלבן והיה כתוב בו , יותר נכון מצויר בו תמונה של שטן. נו באמת! שוב פעם לואיס רצה לצחוק איתי עם הבדיחות הלא מצחיקות שלו, והוא הוציא לי את כל הציוד וצייר שטן. נו יופי באמת! מה אני עכשיו יעשה? יגיד שאחי הוציא לי את הדברים? "ג'יזל" אמרה המורה, "את יכולה בבקשה להוציא את הציוד שלך כבר ולהקשיב להסבר?" סגרתי את התיק והנחתי את ידיי על השולחן. המורה שאלה: "אין לך ציוד?" עניתי: "לא" המורה אמרה: "טוב אז חכי שניקי תבוא ותהי איתה בספר". נו באמת! עכשיו אני צריכה להיות עם ניקי ביחד בספר עם העטיפה הורודה עם הנקודות האדומות שלה. המורה התחילה להסביר דברים על הלוח, ואז ניקי הגיעה לבושה בחולצת בטן ומכנס שלוש רבעים. "ניקי!" אמרה המורה, "כמה פעמים אמרתי לך לא לאחר ולא לבוש חולצות בטן?!" ניקי ענתה:" הרבה אני מצטערת המורה". ניקי כל הזמן מתחנפת למורות כדי שיאהבו אותה, והיא נראית בעייני כל המבוגרים כמו 'הילדה המושלמת' אבל היא כל כך לא!
-כעבור שני שיעורים-
פיו, סוף סוף הפסקה. בלי ניקי, ובלי ילדים מעצבנים. יצאתי לחצר, ונופפתי לשלום לדיאנה. היא התעלמה. אולי היא במצב רוח לא טוב היום, אני יודעת… ניגשתי לויקי והצעתי לה לשחק מחבואים איתי ועם לוסי, אבל משום מה גם היא התעלמה והלכה לשחק מחבואים עם לוסי ודיאנה. מה קורה לכולם היום? למה כולם מתעלמים מימני? ניגשתי לחברתי הטובה לוסי ושאלתי אותה אם אפשר להצטרף, היא התעלמה. מה קרה לכולם? גם דיאנה, גם ויקי, וגם החברה הכי טובה שלי לוסי מתעלמות מימני?! אולי.. אולי… לא אין מצב שהם מחרימים אותי. אין מצב ששלושת החברות הכי טובות שלי נסחפו לזה. אבל אולי..
ניגשתי לניקי. שאלתי אותה: "מה נשמע?" היא הסתובבה לצ'ארלי ואמרה לה:" שמעת משהו? כי אני כן. שמעתי קול של ילדה מוחרמת." וצ'ארלי צחקה.
רציתי באותו רגע לבכות ולברוח. איך? איך הם עושים לי את זה? לי? ולמה? ועוד החברות הכי טובות שלי נסחפו לזה! נו באמת, מה עשתי? מה?
רצתי לבית הספר ונכנסתי לשירותים. והתחלתי לבכות. לבכות כמו שילדה מוחרמת בוכה. לבכות כמו תינוקת. לבכות כמו מישהי אחרת…..
תגובות (0)