אחרת-פרק 1

נו באמת! השעון שוב פעם צלצל מוקדם מהרגיל. עכשיו אני צריכה לקום…
לבשתי את החולצה האדומה שלי והג'ינס והלכתי לאכול. "ג'יזלללל" שמעתי את אחותי מארי קוראת לי. "מה מארי?" שאלתי, היא אמרה:" ההורים נסעו היום מוקדם לעבודה והם אמרו לי להגיד לך שהם גם חוזרים מאוחר ותשמרי על מילן." אוף! למה דווקא אני כל הזמן שומרת על מילן?! הוא סתם ילד מעצבן בן 5 שרוצה רק צומי. מתי הוא כבר יגדל ויישאר לבד בבית?! התחלתי ללכת בצעדים כבדים לכיוון המטבח, וכמו תמיד, אחותי מארי, לבשה חולצת בטן לבנה קצרה וג'ינס כחול ארוך. אני בחיים לא יבין אותה, למה ללבוש חולצת בטן כל כך קצרה?! והיום היא עוד התלבשה בסדר, לפעמים היא לובשת גם שורט קצרצר. מארי שאלה אותי: "נו איפה האח העצלן הזה שלך ואשתו לעתיד? עדיין יושן?" הנהנתי עם הראש. אחי הגדול לואיס, בן 23, ויש לו חברה, והוא בא אלינו הביתה כשאין לו עבודה באותו יום. מארי כל הזמן קוראת לה אשתו לעתיד כי היא כל הזמן אומרת שיש לה "חוש התחתנות" והיא יודעת מי יתחתן עם מי. אני חושבת, שהיא אומרת את זה כי יש לה חבר כבר שנה וחצי מגיל 14 והיא אומרת שבזכות "חוש ההתחתנות" שלה היא יודעת שהם בסוף יתחתנו. היא מתנהגת ממש כמו ילדה קטנה לפעמים. "בוקר טוב" אמר מילן כשהוא פוסע אל עבר מארי. "מה נשמע חמוד?" שאלה מארי. "הכל מאה אחוז" מילן ענה. לפעמים הוא חמוד, אבל בדרך כלל לא. אני זוכרת עוד כשאמא סיפרה לי שהיא בהריון כשעוד הייתי בת שבע, נורא התלהבתי מי זה שיהיה לי אח קטן, ואחרי זה פשוט נמאס לי. התחלתי לאכול את החביתה אמא השאירה לי במקרר. כשסיימתי אותה, בדיוק קמה החברה של אח שלי, ג'יין, והתרווחה לה על הספה. ג'יין ומארי מסתדרות מאוד טוב, אבל את האמת, אני לא ממש אוהבת אותה. יש לה שיער חום יפה וחלק עם עיניים כחולות בהירות, והיא קצת מלאה. ג'יין מאוד מפונקת, והיא אוהבת שעושים הכל בשבילה. לא ממש אכפת לי את האמת, היא רק חברתו של אחי. סיימתי את החביתה ושמתי את התיק, ויצאתי מהבית. הבית ספר מאוד קרוב לבית שלי, הוא במרחק של חמש דקות. אז הלכתי לבית הספר ובדרך פגשתי את מייק. מייק, היה החתיך של השכבה: שיער שטני עם עיניים כחולות ירוקות וגוף שרירי. הוא גם די מצחיק . "היי" אמר מייק. "היי" אמרתי. "את הולכת היום ליום הולדת של לוסי?" הוא שאל בזמן שצעדנו אל עבר לבית הספר, עניתי לו: "כן ברור לוסי החברה הכי טובה שלי." לוסי, החברה הכי טובה שלי, ג'ינג'ית עם עיניים כחולות. היא יותר יפה מימני, אני לא אשקר, אבל היא התחילה להיות מקובלת רק כשהיא נעשתה החברה הכי טובה שלי. לוסי מאוהבת במייק, ונראה לי שגם מייק בלוסי. "מייק, יש לי שאלה." אמרתי כשכבר היינו על יד בית הספר. "כן ג'יזל" הוא אמר. "אממ.. טוב לא משנה". הוא אמר בקול מופתע: "אוקיי". באתי לשאול אם הוא אוהב את לוסי או לא, אבל זה מביך מידי. נכנסו לכיתה בצלצול, וכמה שניות אחרינו המורה נכנסה. "שלום תלמידים" היא אמרה, "שלום המורה אנג'ל" הכיתה ענתה. המורה אנג'ל מאוד נחמדה, ואני די אוהבת אותה יחסית לשאר המורות. בכיתה אני יושבת ליד ניקי, ילדה מאוד מעצבנת. היא חושבת שכולם אוהבים אותה, אבל לא, היא סתם פרחה. התחננתי מהמורה לעבור מקום, אבל היא לא הסכימה. ניקי כל הזמן מגיעה באיחור אופנית, כמו שהיא אומרת. היא אומרת שהיא מאחרת כי היא מתלבשת יפה ומסדרת את השיער. אמרתי לכם, סתם פרחה מעצבנת. אני מקווה שהיא תתעסק יותר מידי בהלבשה ועיצוב שיער שלה היום ולא תספיק לבוא לבית הספר. המורה אנג'ל, התחילה ללמד מתמטיקה, המקצוע השנוא עליי. למה המציאו את המתמטיקה?! בשביל מה צריך אותה?! פתחתי את התיק, והתיק היה ריק. לא היה כלום בתיק חוץ מדף לבן מרובע שהיה כתוב עליו משהו. הוצאתי אותו ו……