אחרי המוות- פרק 9

"דילן מה אתה עושה כאן?" שאלתי, חששות מילאו אותי ופניו של דילן הביעו רק הפתעה מוחלטת. "שאלתי מה את עושה מלאני? ממתי יש לך פאה על הראש? ממתי את לובשת שמלות צמודות שכאלו? ממתי את נועלת נעלי עקב או שמה צמידים שכאלה? מלאני מה קורה כאן?" אמר דילן, לא ידעתי איך לענות על שאילותיו. הוא התקרב אלי והביט בעיניי העביר את ידיו בשיערי תוך כדי שבחן את צבע שיערי החדש. הוא היה נראה מהופנט, שחושבים על זה מבחינה חיצונית נראיתי כמו הנשים האלה שמופיעות על שערים של מגזינים, "מלאני" לחש לתוך אוזניי, כל חושיי התערפלו כאשר שמעתי את לחישתו משהו בה גרם לשערותיי להסתמר, דילן נשק לשפתיי הנשיקה הזאת הייתה, מלאת תשוקה, אפילו יותר מכל הפעמים הקודמות יחד. הוא הלך צעד לאחור ואמר "את נראית שונה ולא ענית לי על כל השאלות" מביטה אל הרצפה כי לא יכולתי להביט בעיניו הכתומות כמו שקיעה, הוא החזיק את סנטרי והרים את ראשי למעלה, "קדימה מלאני ספרי לי מה קורה כאן" לחש, לחישותיו היו כמו פקודות גופי הסכים עם כל דבר שאמר, לא יכולתי להפסיק להסתכל על הבעת פניו כאשר הוא בוחן את גופי כאילו אני לא כאן. "דילן, למה אתה מסתכל עלי בצורה משונה שכזאת?" אמרתי קצת מודאגת הוא היה נראה כאילו הוא תחת השפעת סם, "את פשוט נראת כל כך יפה" אמר בשקט ונישק אותי נשיקה עוצמתית הוא הצמיד את מותניי למותניו יכולתי להרגיש את זרועותיו עוטפות אותי בחום, בלהט."דילן" אמרתי הקול שקט, "אני חייבת ללכת" אמרתי בקול רגיל. "את עדיין חייבת לספר לי מה קורה כאן" אמר דילן. הוא היה נראה כל כך מוקסם אז החלטתי לשחק במשחק שהוא משחק, "זה יכול לחכות" לחשתי, "אחרי שאני יסיים את מה שאני צריכה לעשות אני יעבור אצלך בבית" אמרתי. "את מבטיחה?" שאל דילן, "מבטיחה" חייכתי אליו בזמן שיצא מן החדר, הלבוש והמראה שלי גרם לדילן לפתח בי תלות משונה, זה הבעיר את התשוקה שלו וכיבה את כל כעסיו, איני יכולה לנצל את המראה הזה כדי להשכיח מדילן את מה שרצה לומר. אבל מצד שני, מה שלא ידע לא יפגע בו. מיהרתי להתאפר ועליתי על מונית, "לאן את צריכה להגיע גברתי?" שאל הנהג, "לרחוב מייפל בבקשה" אמרתי בשקט, ישבתי באותו בזמן שהטלפון שלי החל לרטוט ללא הפסקה. דילן לא הפסיק לשלוח לי הודעות.

'יצאתי ממש אידיוט'
'אני אוהב אותך'
'אל תשכחי לבוא אחרי שתסיימי'
'את צודקת ג'וש הוא פשוט כלב'
'למה חרטת את השם שלי על העור היפה שלך?'
'בעוד כמה זמן תגיעי?'
'את רוצה שאני יכין לך משהו לאכול לפני שתגיעי?'
'תזכרי שאני אוהב אותך, לא הייתי צריך לצעוק עלייך אתמול, וגם לא לכעוס אני ממש מצטער מלאני'

ההתחרטות הפתאומית של דילן מאוד הפתיעה אותי, אולי זה בגלל המראה הזול שהוענק לי. עקב החברה הטיפשית הזאת, נכון האמצעים מאוד מפגרים אבל המטרה היא הסיפוק של כל העניין. המונית נעצרה שילמתי לנהג ונכנסתי אל הבניין, עליתי שוב במעלית הפעם היה שם בחור הוא היה נראה בסוף שנות ה-20 לחייו, הוא בחן את גופי במבטים כל כך חודרניים, אני מעולם לא הבנתי את המוח הגברי אז שמתי בגדים מעט צמודים והפכתי להיות האישה הכי נחשקת באזור?. מריצה בראשי מחשבות על דילן ועל שינוי מצב רוחו הפתאומי, נכנסתי לחדר המנהל מבלי לשים לב. "שלום מלאני" אמר המנהל, "שלום" אמרתי חייכתי והתיישבתי. "את נראת מצוין היום" אמר המנהל, אין לי שמץ של מושג למה זה גרם לי להחמיא. אולי מפני שזאת הפעם הראשונה שמישהו זר לגמרי מבוגר בהרבה יותר מחמיא לי, זה כל כך שונה מאני האמיתית, אני חסרת אהבה עצמית ומלאה בשנאה עצמית מעולם לא אהבתי את שיערי, הוא היה שחור וחסר צורה. את מבנה גופי הרזה ועורי החיוור שלא גרמו לי אושר גדול. "היום בערב הולכת להיות העבודה הראשונה שלך" אמר המנהל והושיט לי מעטפה חומה. "את הולכת לצאת עם מייקל ג'ורג, מייקל הוא עורך דין, בן 26 הוא שוכר אותך ל-4 שעות אתם תהיו בכנס השנתי של עורכי הדין הוא יחכה לך בחנייה של משרדי החברה בשעה 22:00, תזכרי שהצגתי אותך בתור רוז פרנקלין. הוא ממש התלהב מהמראה שלך אני מקווה מאוד שתצליחי השכר שלך יהיה 20000 דולר מה שאומר שאת מקבל כ-5000 דולר בשעה, אסור שיהיה ביניכם שום דבר מעבר לעבודה זה ברור לך נכון?" אמר המנהל, "כן כמובן ברור לי במאת האחוזים" אמרתי "זה הכול?" שאלתי, "כן זה הכול, את רשאית ללכת מן המבנה" אמר המנהל "תודה רבה לך על ההזדמנות הגדולה הזאת" אמרתי ויצאתי מן המשרד אחרי שהגעתי לקומת הקרקע ראיתי פנים מוכרות בזווית העין זה היה הרוצח של כריס, קיוויתי שלא יזהה אותי כי אם כן כבר לא אהיה בין החיים. הלכתי ברגל לביתו של דילן כאשר הגעתי ותקתקתי על הדלת, דילן פתח אותה וחיבק אותי חיבוק חם, "מלאני את כאן, אני כל כך שמח שאת כאן" אמר דילן התיישבנו במטבח. "דילן אני חייבת לשאול אותך משהו" אמרתי, "מה קרה לך? למה פתאום סלחת לי?" אמרתי, "כשנכנסתי לחדרך הייתי מלא כעס ואז הסתכלתי עלייך, בהיתי בעיניים הכחולות הגדולות האלה שלך והשמלה היא ממש החמיאה לך" אמר דילן, הוא הסמיק דילן המשיך בדבריו "כשראיתי אותך הרגשתי כאילו אני רוצה למות למענך אם צריך, הרגשתי תשוקה ואהבה שלא הרגשתי מעולם, כשנראית כך הרגשתי ממוגנט אליך הרגשתי כאילו החדרתי לגופי סם כלשהו, יכולתי להרגיש את נשימותיך רציתי להיות איתך לצידך ולא לעזוב אותך אפילו לשניה מלאני" סיים דילן את דבריו ונשק לשפתיי