אחוות טהורי הדם-פרק 12 [אחד לפני אחרון]

נקודת מבט קאת':
פקחתי את עיניי,מביטה בראייתי במעורפלת בחדר בו נמצאתי.
הוא היה צבוע בגוונים מדכאים במיוחד שהתקלפו מעט,ריחו מצחין,קטן וחשוך.
גופי התאושש מהעילפון המוזר,קמתי בעדינות אך משהו עצר בעדי.
הבטי וראיתי כי אני קשורה לעמוד מלא בחלודה עם אזיקי ברזל העשויים מטיטניום.
"מה לעזאזל קורה פה?" חשבתי לעצמי,מנסה להריע את עצמי שהכל היה בסדר ולא יקרה לי כלום.
"אני רואה שהתעוררת" נשמע קול מכיוון פינה בחדר החשוך,רק נקודות אור אדומות העירו את אותו.
"מי אתה?איפה אני?" שאלתי בכעס,לא מפחדת מהבן אדם המוזר הזה שחטף אותי.
"אני מישהו שאת צריכה לפחד ממנו כלכך שתזיעי במקומות שלא ידעת שאפשר" דיבר ברצינות,לאחר מספר רגעים מגחך.
"ועכשיו שסיימנו עם המופע הזול הזה אפשר הסבר למה אני פה?" שאלתי בכעס ,מביטה בדמותו שהתקרבה באיטיות לכיווני.
"מעניין,מאוד מעניין" אומר בסקרנות,הסוטה סוקר אותי.
"אוקי מיסטר חרמן תוריד את הפאקינג עיניים שלך ממני" צרחתי בכעס,נאבקת לצאת מהאזיקים .
"את מאוד אמיצה לגיל כזה צעיר" הופיע מול עיניי במהירות מוזרה,אוחז בפני וגורם לי להביט בעיניו.
הוא היה יפה תואר לא יכולתי לשקר,עיניים אדומות זוהרות ומסוכנות,שיער עד הכתף בגוון שחור פחם ולבוש עור מוזר שהחמיא לגופו החטוב.
"תודה,ירשתי את זה מאבא שלי" סיננתי,מזיזה את ראשי הצידה.
"סליחה באמת עליו,הסכין היה מיועד לראש השבט,אריק שמו" חייך ,מביט בי בהנאה של לראות אותי עצובה.
"אתה חתיכת בן זונה" אמרתי בכעס,נושכת את שפתיי עד זוב דם.
"את כלכך סקסית שזה מטריף" חייך,מקרב את שפתיו בעדינות לשפתיי ומלקק את שפתיי המדממות,מתנתק ומחייך.
"אתה הבן אדם הכי מטריד שפגשתי אי פעם" מלמלתי,מתה לצאת מהאזיקים ולהרביץ לו.
"תודה, אבל אני לא שולט בעצמי ליד אישה יפה,לידך" מחייך בפלרטטנות.
"בואי נוציא אותך מכאן לחדר מרווח יותר,יש לנו דברים להשלים" קרץ,שובר את האזיקים בשנייה וסוחב אותי על גבו לחדר מוזר.
כל הדרך בעטתי בו וניסיתי לברוח אבל הבן זונה חזק.
הגענו לפתח החדר המיועד לי,הוא היה בגווני שמנת,זהב ואדום.
החדר היה בעל מיטת אפריון גדולה עם מצעים לבנים וחוטי זהב דקיקים מעטרים אותו.
בנוסף למיטה היה טלוויזיה כבלים,שידה וארון גדול שנראו בעבודה יד ,אך הדבר שמשך את עיניי היה פסל ,פסל של אישה המחייכת בעוד מתפתלים סביבה נחשים בארמניה.
"ואו" סיננתי,מודהמת .
"לפחות טעם באומנות יש לך" חייך האיש,מפנה אותה למיטה הגדולה "הגיע הזמן לישון" אמר ,מחייך.
הבן אדם יותר מידי חייכן היום או שזה אני?.
"יש לך בגדים בארון והמקלחת פה" אמר,מצביע על דלת שהופיע לפתע מול עיניי,מגניב.
"איך קוראים לך?" שאלתי,עוצרת אותו בדרכו ליציאה.
"קורונוס,נעים להכיר קאת'" חייך ויצא מהדלת.
הלכתי לארון,פותחת אותו ושולפת ממנו מכנס קצר בגוון שחור וחולצה די גדולה עם הלבשה תחתונה.
ניגשתי למקלחת,נועלת אחרי את הדלת ומתחילה לפשוט את בגדיי הספוגים בזעה ולכלוך שהיה נמצא בחדר בו שהיתי.
נכנסתי למים החמימים,שוטפת את גופי בעזרת סבון ריחני המעניק לי את הנוחות של אחרי הניקיון.
חפפתי בעדינות את ראשי,חופפת כל פינה כדי לנקות לכלוך שנדבק אלי בחדר.
לאחר שסיימתי לשטוף יצאתי והתנגבתי במגבת .
לאחר מכן לבשתי את ההלבשה התחתונה מתחרה,החולצה והמכנס.
סירקתי את שיערי ועשיתי קוקו גבוהה.
לאחר שסיימתי את כל הסידורים ניגשתי למיטה החמימה,נכנסת מתחת לסדינים הרכים ושוקעת בחלומות מתוקים.
"קאתרין" סינן קול מוכר,מנער אותי ומנער.
"קומי בבקשה" בכה הקול,מנער ומנער.
"אריק?" קמתי במהירות ממקומי,קופצת עליו בחיבוק של הקלה.
"הוא עשה לך משהו?אני יהרוג אותו" אמר בכעס,מחבק אותי בחוזקה.
"לא אני בסדר" חייכתי אליו,מנסה להרגיעו.
"בוא נלך" לחש,אוחז את ידי והולך איתי לכיוון החלון,מחזיק אותי ובא לקפוץ אך נשמע לפתע טריקה של הדלת.
"לא כלכך מהר" סינן קול בלחש,כעס נבא בקולו,גורם לאריק להסתובב בעודי בידיו.
"נפגשים שוב אחי היקר" חייך קורונוס,מביט בי "אשמח עם תוריד את הכלה שלי עכשיו"
משיב לחייך.
"מה קורה כאן?" שאלתי את אריק לאחר שהניח אותי בחזרה לקרקע .