אז מה פרק 3 , חיים בצורה קצת יותר טובה

חה.
דיי הוא לא הגיוני.
אינ'מצב, הם עובדים עלי,
גאש איך… איך, זה לא אמיתי!!!!!!
פשוט לא אמיתי.
קיבלתי את הטסים של הבדיקות.
ו.. אני לא חולת סרטן!!!!!!!!!!!!!
אני בעננים! אימא שלי כמובן עצובה.
גם אחותי.
אבל גיא? (זה ההוא שהיא אוהבת) גיא בעננים איתי!
עברתי לגור אם גיא, ויצאנו לפאב, גיא עדיין לא מרשה לי לשתות.
הוא מתנהג ממש.. איך לומר? בעדינות איתי.
"that what makes you beautifu…" שר גיא "זייפתי?"
"לא," גיחחתי "איי"
גיא זינק "מה קרה???"
"כל- כלום" לחשתי בעווית כאב.
"לי, ליליאן!" צרח כשנחתתי על רצפת האבן.
"מה?" לחשתי ופקחתי את עיני
"הכול בסדר.!." צרחתי כשניסה להכניסי למכוניתו.
מה יש לו? מה יש לבנים ש… הם ברגע שצריך מגוננים?
אה, זה לא בנים זה סבתות מגניבות שסורגות לך סוודר עם משהו שנראה כמו קרנף אבל זה בעצם חד קרן.
אז רגע מה קרה?
אה כן הוא רק הרים אותי והלך ליניב, אחיו.
אוח' בנים, זה משהו!
אז גיא יצא עם יניב ו… עזבו, פשוט תראו מה קרה:
מנקודת מבטו של גיא*~*
-יניב, צעקתי
-מה ברו?, ציחקק יניב
-תשלם עלי! שחכתי ת"ארנק בבית, טענתי
הוא הנהן ונתן לשומר שנראה כמו גרסה ענקית של בונד, ג'יימס בונד חחח.
נכנסתי, הכול היה רעש, וריח של סיגריות,
-לין תהרוג אותי, אמרתי שראיתי מה השעה 00:56, הייתה השעה.
יצאתי בריצה החוצה, כשהגעתי לכביש, לא ראיתי את הבוגאטי השועטת לעברי במהירות.
הדבר האחרון שהרגשתי היה דקירת לב קטנה, כאילו נלקח ממני משהו,
באמת נלקח ממני משהו, החיים.