אוהבת אותך אפילו ש…פרק 5

פרק 5

אז היום ראשון של כיתה יב מאחורי. ההתרגשות מאחורי. היום עבר נחמד משציפיתי , בהפסקה ישבנו כולם ביחד והתגעגעתי לישיבות האלה שלנו. ואז בסוף היום נאלצתי לשרוד שעה מלאת מתמטיקה , אבל גם זה מאחורי עכשיו.
' איפה את ?' הודעה מלירן. לירן ? מאז תקרית הנשיקה לא דיברנו. כנראה שהגיע הזמן לשים גם את הריב\ התרחקות\מבוכה , האלו מאחורי.
' בבית , מה קורה ?' הקלדתי ואז מחקתי. לא , מה קשור " מה קורה ?" אוף.
' בבית , הכל טוב ?' אויש נו באמת. שוב מחקתי. הכל טוב ?? זה דפוק בדיוק כמו מה קורה.
' בבית :)' כתבתי ושלחתי מהר לפני שאני יתחרט. מה קשור סמיילי ???
בניגוד אלי , לירן ידע טוב מאוד מה הוא רצה לשלוח לי ותוך כמה שניות האייפון שלי צפצף שוב.
' רוצה לבוא איתי לריצה ? נדבר גם' הוא כתב לי , וידעתי שזו בעצם לא שאלה אלא קביעה.
תמיד אהבתי את התכונה הזאת בלירן. כשהוא רוצה משהו , הוא לא הולך סחור סחור, הוא פשוט אומר.
' ניפגש בפארק עוד חצי שעה' שלחתי לו. על זה דווקא לא היה לי מה להתלבט, רציתי לשים סוף למבוכה בנינו כבר.
אז התחלתי להתארגן, לא יותר מידי כי זה ריצה. אבל טיפה סומק תמיד עושה טוב לפנים.
טייץ ספורטיבי שהרבה זמן לא לבשתי , וגופית ספורט. קוקו מתוח ואני מוכנה.
הצצתי בשעון , אני מאחרת.

התקרבתי לפארק וראיתי את לירן יושב על ספסל ומחכה לי. הרגשתי קצת מוזר כשנעמדתי מולו, אבל הסתרתי את זה ונשקתי ללחי שלו מקימה אותו.
" קדימה שמן , חשבתי שאנחנו רצים " הוא חייך. אוי כמה שהייתי זקוקה לחיוך הזה ממנו.
" נראה אם אחרי סיבוב אחד במסלול עדיין תקראי לי שמן " הוא אמר והתחיל לרוץ. אני לצידו.
רצנו ככה במשך כמה דקות והמחשבות בינתיים התחילו להשתלט עלי. הוא מתכוון לדבר בקרוב ? ואם הוא יגיד לי שהוא רוצה לחזור ? למה שהוא ירצה לחזור מטומטמת , עבר מלא זמן. אהבה אמתית לא שוכחים. ממתי אני כזאת קיטשית ? והכי דפוק שאני בכלל לא רוצה לחזור אליו. אני אוהבת את לירן מאוד. בתור ידיד. רק בתור ידיד. אבל הוא יודע לנשק. אני חייבת להפסיק לחשוב כל כך הרבה. הוא ואלמוג ביחד והם אוהבים. אבל ירדן התחיל עם אלמוג בלונדון. ואולי היא לא זרמה איתו ואני סתם מנפחת את השכל בבולשיט ???
" חחח שני על מי את חושבת כל כך הרבה ? אהוב חדש בלבך ולא סיפרת לי ? " לירן גיחך ושאל אותי. אוהו עליך אני חושבת מאמי , אתה הוא אהובי הישן. אבל את הציניות המיותרת שלי השארתי בלב ועניתי לו.
" סתם, רק חשבתי על זה שאיזה כיף שאתה ואלמוג ככה ביחד " אוי ואבוי למה אמרתי את זה ???? לפעמים אני שונאת את עצמי. ואת הפליטות המטומטמות שלי.
הוא שוב גיחך " חח כן כיף לנו, את אומרת את זה בגלל שעדיין לא נעים לך מהנשיקה שלנו ? "
ישר ולעניין. לבן אדם אין גבולות בפה. שואל. יורה. כמו חצים.
" חחח תכנית זו לא הייתה נשיקה " למה את חייבת להתחכם תמיד ? אוף אני מתחילה להתעייף מהריצה.
" כן , " הוא הסכים איתי והעביר את היד השרירית שלו על המצח, מנגב כמה טיפות זיעה. " אבל היא גרמה לי לכמה בלבולים " ידעתי שהוא רוצה לחזור אלי. אבל אני לא רוצה לחזור אליו. אוי לא , אם אני פוגעת בלירן אני ישנא את עצמי. ויש גם את אלמוג שהיא חברה טובה שלי. אני מרגישה רעה ביותר.
חיכיתי שלירן ימשיך לדבר והבטתי בו בצפייה .
" אבל הבנתי שזו הייתה טעות , ושסתם ניפחנו את זה שנינו. הרי אני לא נמשך אליך בצורה כזאת וגם את לא אלי . את כמו אחותי ואני אוהב את זה ככה . פשוט בגלל העבר שלנו , התבלבלנו. בקיצור , התגעגעתי אחותי " הוא חייך והוסיף " אני חושב שסיימנו להיום , רצנו כמעט שלוש תרבעי שעה "
אוקי. אז הוא לא דפק את המונולוג שציפיתי שהוא ידפוק. על כמה שהוא יתגעגע אלי – הוא באמת אמר שהוא התגעגע אבל פשוט לא בדרך הזאת – ועל כמה שהוא אוהב אותי- הוא באמת אמר שהוא אוהב פשוט… לא בדרך הזאת- ועל כמה שהוא רוצה לחזור אלי. את זה הוא לא אמר.
אבל למה אני מתעסקת בזה כל כל הרבה , הוא הרי כמו אח בשבילי.
או שאולי לא ?