אוהבת אותך אפילו ש…פרק 45

מהפרק הקודם :
״ ממה את מפחדת ? ״ הוא שאל ונעמד צמוד אלי .
גיחכתי. ״ מה אתה רוצה בר מה נכנס בך ״
״ את כל הזמן אומרת לי לא להשלות אותך, אני באמת רוצה שננסה שני, אני פאקינג רוצה אותך ״ הוא אמר בכעס.
״ בר די כבר דיברנו על זה ״ מלמלתי.
״לא דיברנו על זה, את זאת שקבעת שאנחנו זה לא ילך וזהו. גם לי יש צד את יודעת ״ הוא אמר.
״ די כבר בר ! נמאס לי מהקטעים האלה שלך אתה לא מבין ?? נמאס לי להתלהב מכל מחמאה שלך , להימנס מכל חיוך שלך להתלהב מכל מגע שלך ולחיות בסרט שיצא מכל מה שקורה ביננו משהו רציני !!!״ הקול שלי עלה .
״ הפעם זה שונה ״ הוא אמר בשקט.
״ זה תמיד שונה , מלך הטכניקות בטח שזה יהיה שונה. אז עכשיו אתה רוצה אותי אבל כשאני יסרב לך אתה תלך לדפוק מישהי אחרת !! ״ אמרתי בכעס והתרחקתי ממנו.
״ אני לא הולך לוותר עלייך הפעם ״ הוא אמר וקירב אותי אליו בחוזקה.
״ רוצה אותי בדיוק כמו שאני רוצה אותך ״ הוא לא נתן לי זמן לענות וכבר שפתיו התחברו לשלי. התנשקנו במשך כמה שניות ואז הזזתי אותו ממני .
״ זה ההבדל בנינו בר , אתה רוצה אותי אבל אני אוהבת אותך ״

פרק 45

עמדתי שם מולו וחיכיתי. חיכיתי שהוא יעשה משהו. שהוא יגיד משהו. חיכיתי למשהו.
הוא פשוט שתק. הוא לא אמר כלום. הוא לא עשה כלום. כאילו לפני שנייה לא אמרתי לו שאני אוהבת אותו.
משכתי באפי וניגבתי את הדמעות. " עזוב, תשכח שאמרתי את זה בכלל " מלמלתי והלכתי משם במהירות , מחייגת תוך כדי ומזמינה מונית.
ברגע שנכנסתי הביתה עליתי לחדר שלי ונעלתי אחרי, נשכבת על המיטה וקוברת את פני עמוק בתוך הכרית. מה חשבתי לעצמי ? כל כך מטומטמת ותמימה. מה חשבתי ? שאני יגיד לו שאני אוהבת אותו והוא פשוט ינשק אותי ויגיד שגם הוא ? איך יכולתי להיות כל כך מטומטמת. זה בר. בר לא אוהב בנות. בר משלה. מזיין. וזורק. בר לא אוהב. מה חשבתי לעצמי בכלל…
הצצתי בשעון אחרי שנרגעתי קצת מהבכי וגיליתי שהשעה אחת וחצי, אני חייבת להתקלח וללכת לישון אחרת אני לא יקום מחר לבית ספר, ויש לי מבחן ענק באזרחות על הבוקר.
פשטתי מעלי את הבגדים ומיליתי לי אמבטיה , נכנסת לתוכה ומתמלאת בקצף ריחני. הפעלתי שירים באייפון והנחתי אותו על השיש ליד הכיור, מכניסה את ראשי לתוך המים ונרגעת.
אני חושבת שהייתי ככה בתוך המים אולי שעה וחצי, הייתי צריכה את זה אחרי כל השיגעון שעבר עלי.
יצאתי מהמקלחת ולבשתי טרנינג בצבע סגול כהה, יבשתיי את השיער עם הפן ונכנסתי למיטה, מתכסת בפוך הלבן והרך שלי ומכריחה את עצמי להירדם.
הצצתי בשעון שוב, השעה רבע לשלוש. אני עדיין ערה. אני לא מצליחה להירדם. עצמתי את העיניים שלי בחוזקה, כופה על המחשבות שלי להסתלק ולתת לי לישון בשקט.
פתאום שמעתי את הדלת של החדר שלי נפתחת. זה בטח דולב בא לקחת משהו.
" אני יודע שאת ערה " הוא אמר וגרם לי להסתובב אליו ישר.
" מה אתה עושה כאן באמצע הלילה ?? " התיישבתי במיטה וכיסיתי את גופי עם הפוך.
" את לא יכולה לעשות לי את זה שני " בר אמר והתעלם מהשאלה שלי.
" לעשות לך את מה ? מה אתה עושה כאן בכלל ? איך נכנסת ? " שאלתי בלחץ.
" את לא יכולה פשוט לזרוק את זה עלי ככה וללכת. את לא יכולה להגיד לי ככה פתאום שאת אוהבת אותי בלי לחשוב בכלל מה זה יעשה לי. " הוא התעלם ממני שוב ואמר בנחרצות.
" תגיד אתה שומע את עצ- " התחלתי להגיד אבל הוא קטע אותי. מתיישב על המיטה מולי.
" את אפילו לא נתת לי זמן להגיב, את ישר עזבת. כאילו זה ברור מאליו שאין לי מה להגיד לך " הוא הרים את קולו.
" ועכשיו בשלוש וחצי בלילה פתאום נזכרת שיש לך מה להגיד בר ? " הרמתי את קולי והשתדלתי לא להביט בעיניו.
הוא פתח את פיו כדי לענות לי אבל הקדמתי אותו. " נו קדימה , בוא נשמע מה אתה רוצה להגיד. שנינו יודעים שאתה לא אוהב אותי בחזרה, אתה לא יודע לאהוב בכלל בר. כל מה שנמצא בראש היפה שלך זה לזיין, מחויבות ואהבה הם לא חלק מהלקסיקון שלך ושנינו יו- "
" תסתמי כבר .." הוא קטע אותי והצמיד את שפתיו לשלי בחוזקה , מפתל את לשונו סביב שלי במהירות. הרחקתי אותו ממני בחדות וניגבתי את שפתי.
" אתה לא יכול פשוט לנשק אותי בכל פעם שאני אומרת משהו שאתה לא רוצה להתמודד איתו " התפרצתי עליו.
" אני מנשק אותך שני כי אני רוצה לנשק אותך. " הוא אמר ונצמד אלי שוב , מנשק אותי לפני שאני מספיקה בכלל לענות לו בחזרה. בתחילת הנשיקה ניסיתי להתנגד לו ולדחוף אותו ממני , אבל תוך שניות ספורות הדחף לנשק אותו בחזרה גבר עלי ומצאתי את עצמי מנשקת אותו בחוזקה.
הוא אחז בגבי, מצמיד אותי לגופו יותר ממה שכבר היינו צמודים. כל הגוף שלי בער. אחזתי בשיערו הרך והוא משך אותי אליו עוד יותר, נופל אחורנית אל המיטה שלי ונשכב, אני מעליו.
הנשיקה רק מתחזקת יותר ויותר. ידיו של בר ירדו במורד גבי והרגשתי אותו תופס בישבני. ידי נשלחו אוטמטית לגופו ופשטו ממנו את החולצה, מתנתקת ממנו מחוסר אוויר.
הנשימות שלנו התערבבו והוא התנשף. אני לא מאמינה שנסחפנו ככה. בר הביט לתוך עיני וחייך את החיוך הזה שלו. " לא ידעתי שאת כזאת שובבה .." הוא אמר בקול מתגרה וליטף את פני.
" די בר אני-…אנחנו נסחפנו וזה לא היה צריך לקרות ו.." מלמלתי והרגשתי איך אני מאדימה. לא מאמינה שנתתי לזה לקרות. קמתי ממנו והנחתי את ראשי על הכרית, קוברת את עצמי בפוך ומפנה את גבי אליו.
" אני מצטערת. אני לא יודעת מה קרה לי.. אתה יכול ללכת עכשיו בר. " אמרתי לו. שמעתי רעשים והרגשתי איך הוא נשכב לצידי ומחבק את מותני.
" אני לא רוצה ללכת שני. " שמעתי את קולו . נאנחתי והסתובבתי אליו.
" בשביל מה באת לפה בר ? באת להגיד לי שאתה לא מרגיש אלי כמו שאני מרגישה אליך ? " שאלתי והזזתי את ידיו ממני.
" באתי לפה כדי להגיד לך שאני רוצה שננסה ונראה מה יהיה בינינו. ואני יודע שאני לא בדיוק טוב בקשרים וכל זה , אבל אני רוצה אותך. ואני רוצה לנסות איתך " הוא אמר בשקט. נאנחתי שוב.
" מה את נאנחת כל שנייה חצופה ? אני יודע שגם את רוצה אותי " הוא אמר בקול ילדותי ונעלב.
לא הצלחתי לעצור את עצמי מלחייך. " זה לא הוגן, אמרתי לך את זה קודם " מלמלתי והוא חייך אלי בחזרה.
" קודם ? עכשיו כבר רבע לארבע בבוקר " הוא אמר.
" אוי פאק בר. אתה חייב ללכת. יש לי מחר מבחן ענק באזרחות ואני חייבת ללכת לישון " אמרתי בלחץ. הוא צחק והסתכל עלי.
" את כזאת חנונית " הוא נשק לשפתי נשיקה קטנה.
" איך נכנסת תגיד ? " שאלתי אותו והעברתי את אצבעותי בשערו.
" דולב פתח לי , הוא יושב בסלון עם שלוש כוסיות בלונדיניות. ישבתי איתם קצת ואז עליתי אליך כי שיעמם לי " הוא אמר בסתמיות. הרחקתי את ידי ממנו בבת אחת.
" מה אתה רציני ? ישבת איתם קצת בר ? " התפרצתי והוא התחיל לצחוק .
" תרגעי טיפשה, אח שלך לא בבית בכלל. אבא שלך שיכור בסלון משחק דמקה עם עצמו אז הוא פתח לי " הוא אמר מבין הצחוק.
" מרושע שכמותך " מלמלתי לעברו בפרצוף נעלב. הוא הפסיק לצחוק ונשק לי נשיקה קטנה.
" את מתה על המרושע הזה " הוא אמר ופיהק. " איך אני נוסע עכשיו הביתה אני ירדם על האופנוע…" הוא המשיך.
" אתה יכול לישון כאן ולחזור בבוקר אני לא חושבת שכדאי שתנהג בשעה כזאת " הצעתי לו והוא חייך.
" לישון איתך כאן זה הכי כדאי." הוא אמר וכיסה את שנינו בפוך. צחקתי והעפתי את הפוך בחזרה, מתרוממת לישיבה.
" מפתה אבל לא. אתה יכול לישון בחדר של דולב, אם הוא לא חזר הביתה עד עכשיו הוא יחזור רק מחר בצהריים. " אמרתי לו. הוא נאנח ברטינה וקם מהמיטה. " את מ-ר-ו-ש-ע-ת " הוא אמר וסגר אחריו את הדלת.

ערב קודם, מנקודת המבט של נועה :

נעמדתי מול המראה ובחנתי את גופי. הרגליים הארוכות. הידיים הדקות. והבטן השטוחה שלאט לאט תופחת לה. אמנם אני רק בחודש שני אבל מהכירות עם הגוף שלי אני שמה לב שהבטן שלי כבר הספיקה לגדול לה. אף פעם לא חשבתי שאני יהיה מהבנות האלו שנכנסות להריון בתיכון. ועוד מהחבר הקודם שלהן. שבגד בהן. ועזב אותן. והלך עם חברה טובה לשעבר שלהן. החיים מפתיעים.
אני חייבת לספר לשי על ההריון. גם לו יש חלק בזה. זה התינוק שלו בדיוק כמו שזה התינוק שלי. לא אכפת לי כבר שהוא בגד לי . לא אכפת לי כבר שהוא עזב אותי. אני חייבת להגיד לו.
יצאתי מהבית בלי לחשוב ותוך כמה דקות מצאתי את עצמי מול ביתו. אחרי דפיקה אחת קטנה הוא פתח לי. מביט בי קצת בשוק וממלמל. " נועה מה את.. מה את עושה כאן ? תכנסי "
התיישבנו בחדר שלו והוא הביט בי בציפייה. " אני בהריון שי " אמרתי לו במהירות. העיניים שלו נפתחו והוא הביט בי בחוסר הבנה. " אני בהריון ממך שי. זה התינוק שלנו " הוספתי והוא הביט בי בשוק.
" את.. את מה ?! "