אוהבת אותך אפילו ש…פרק 43

מהפרק הקודם :

" את יודעת, בהתחשב בכך שהוא זה שבגד בך לא את בו. "
מה ????????
בר הבחין בהלם שלי ומיד קפא. " פאק. אני חשבתי שאת יודעת שני. " הוא אמר בשקט.
האייפון שלי צלצל. משכתי באפי וניסיתי לעצור את הדמעות לנשום עמוק ולענות.
" הלו ? "
" שני… אנ- אני… אני בהריון. "

פרק 43

" מה ??? "
" אני בהריון שני..אני לא מאמינה שאני בהריון " היא מלמלה והתחילה ליבב.
" די..יאו נועה.." אמרתי בשקט. מושכת באפי ומנגבת את הדמעות שלי שכבר התחילו לזרום.
" מה אני יעשה עכשיו שני ? ….אני לא יודעת מה לעשות…. אוף שני מה אני יעשה.." היא המשיכה ליבב מהצד השני של הטלפון. בלעתי את רוקי ועצרתי את הדמעות בכל הכוח שהיה לי , קמה לעבר החלון ובודקת מה מצב הגשם. הוא הפסיק אבל בחוץ היו רוחות חזקות.
" אני באה אלייך נועה.. אני תכף באה.. די " אמרתי לה והתיישבתי על המיטה בחזרה, נועלת נעלי בית חורפיות. בר הביט בי במבט לא מבין.
" טוב אני מחכה .." נועה מלמלה מהצד השני וניתקה. נאנחתי ומשכתי באפי שוב. זה לא זמן לבכות עכשיו על מאור. קמתי והתקדמתי לעבר הדלת. אני יתפוס מונית או משהו.
" מה קרה לאן את הולכת בגשם הזה משוגעת ? " בר שאל והושיב אותי לידו בחזרה.
" הגשם הפסיק כבר. אני מצטערת , אני חייבת ללכת לנועה. אני צריכה להזמין מונית או משהו , כשעלית לכאן ראית את דולב אולי ? אולי הוא יקפיץ אותי.. " מלמלתי וקמתי בחזרה, הולכת בחדר הלוך חזור.
בר נעמד מולי וחייך אלי. מה הוא מחייך עכשיו ?
" אני יקפיץ אותך משוגעת, בואי " הוא אמר. נאנחתי. " אני מצטער " הוא הוסיף. " לא התכוונתי שתשמעי על הקטע עם מאור ככה .." הוא אמר והחזיק בידי, מסתכל עמוק לתוך עיני. העיניים שלו זה כלי נשק עלי.
" איך אתה בכלל יודע שהוא בגד בי ? " שאלתי.
" לפני כמה ימים ראיתי אותו באיזה מועדון בבאר שבע אני חושב , אני בטוח שהוא בכלל לא טס לחול.. " הוא אמר בשקט, משלב את האצבעות שלנו.
אני לא מאמינה שמאור עשה לי את זה. אני סמכתי עליו. אני חיכיתי לו. זה כל כך משפיל… הרגשתי כל כך מטומטמת באותו רגע.
בר קירב אותי אליו , עוטף אותי בזרועות הגדולות שלו ונושק על ראשי.
" תמיד אמרתי שהוא לא בשבילך " הוא מלמל וליטף את שערי הרטוב. הרגשתי מוגנת בזרועותיו.
הוא הרים את ראשי אליו וליטף את הלחי. כבר ראיתי איך הוא מתחיל להתקרב, הנשימות שלי התגברו.
האייפון שלו השמיע צליל הודעה והוא נאנח. בבת אחת מעיר אותי למציאות.
" זה בסדר.. " מלמלתי והתרחקתי ממנו. " בוא נזוז " פתחתי את דלת חדרי וירדנו במדרגות.
" לאן זה ? " אבא שלי קרא לעברנו מהסלון. הוא ישב ליד אימא שלי והם נראו באמצע שיחה, הם ישבו מרוחקים יחסית אחת מהשני. זה מיד ניפץ לי את הזיכרון שלהם ביחד.
" לנועה. כנראה שאני נשארת לישון " הפטרתי במהירות לפני שיספיק להגיד משהו ומשכתי את בר אחרי לדלת היציאה.
כשהגענו לחנייה הוא עלה על האופנוע שלו והושיט לי את הקסדה.
" תחזיקי בי חזק " הוא אמר בזמן שהתיישבתי, החזקתי חזק במותניו והוא התחיל לנסוע.
" אני לא מאמינה שאני איתך על האופנוע עם טרנינג ונעלי בית עם פרווה " גיחכתי כשעצרנו באחד הרמזורים. בר צחק. " תמיד אמרתי שאת ילדה מיוחדת ." הוא אמר והרמזור בדיוק התחלף לירוק.
החזקתי בו חזק יותר במשך שאר הנסיעה.
" תודה שהקפצת אותי " אמרתי כשהגענו לבית של נועה. היה קפוא בחוץ. הורדתי את הקסדה והושטתי לו אותה. הוא הנהנן. " שטויות. " הוא אמר ונשק ללחי .
" בפעם הבאה אני ממליץ לך לשים חזייה אחרי מקלחת, שלא תקררי לי " הוא לחש באוזני, חייך ונסע משם.

את נועה מצאתי עמוק עמוק בתוך הפוך שלה, מכורבלת לתוך עצמה עם הרגליים צמודות לבטן והידיים חובקות אותן, מייבבת חרישות.
נכנסתי ביחד איתה מתחת לשמיכה וחיבקתי אותה חזק. " זאת אני …" לחשתי לה. היבבות שלה התחזקו. " אני לא מאמינה שאני בהריון שני.." שמעתי מבין הבכי.
" די נועה אני איתך בזה.. אנחנו נעבור את זה ביחד אני מבטיחה לך. אני יעזור לך לשלם על ההפלה ו-"
" אני לא בטוחה שאני רוצה להפיל את התינוק " היא קטעה אותי, מוציאה את ראשה מהפוך. העיניים שלה נפוחות ואדומות וכך גם אפה.
" מזאת אומרת ? " לא הבנתי.
" אני לא יודעת שני, אני לא בטוחה שלהפיל אותו זה רעיון טוב או-"
" איזה עוד רעיון יש לך ? " התפרצתי לדבריה.
" אני יכולה ללדת את התינוק.." היא אמרה בשקט והתחמקה ממבטי.
" די נועה את לא רצינית. אל תדברי שטויות "
" למה שטויות, זה התינוק שלי אני לא יכולה לרצוח אותו ככה " היא אמרה בכעס. נאנחתי.
" כל החיים לפנייך , את באמת רוצה להרוס לעצמך את כל העתיד בגלל ההריון הזה ? את לא חושבת בהגיון עכשיו נועה…את סתם נלחצת מכל זה" ניסיתי לשכנע אותה.
היא שתקה ומשכה באפה. " התינוק משי " היא זרקה.
" את בטוחה ? איך את יכולה לדעת ? " שאלתי.
" כי לא שכבתי עם מישהו אחר חוץ ממנו " היא אמרה " לא שכבתי עם לירן " היא הוסיפה והביטה בי. בלעתי את רוקי.
" את מתכוונת לספר לו ? " שאלתי אותה. היא שחקה בשערה.
" כן.." היא אמרה בשקט. " הוא צריך לדעת. "
הסכמתי איתה.
" מה עם לירן ? " שאלתי. היא נאנחה.
" לא יודעת. אני לא יודעת מה לעשות שני תאמיני לי , כל כך בא לי להחזיר את הזמן אחורה פשוט ושכל זה לא היה קורה .." היא אמרה ונחנקה באמצע מהדמעות.
" אני יודעת חיים שלי אני יודעת " חיבקתי אותה. הבנתי שעכשיו זה לא הזמן לדבר על זה , אני צריכה לתת לה קצת זמן לעכל את הדברים.
בחרתי סרט מצחיק במחשב והפעלתי, שתינו צריכות קצת הסחת דעת.
באמצע הסרט אמרתי פתאום " את יודעת, מאור בגד בי…" אמרתי לה. היא הביטה בי המומה.
" די.." היא התחילה לומר, עצרתי אותה. " חכי לא שמעת עד הסוף, הוא נפרד ממני בטענה שהוא בחול וכאלה.. הוא כל הזמן היה בארץ, על הבגידה גיליתי בכלל מבר…" אמרתי לה והפרצוף ההמום שלה רק התעצם.
" אני מצטערת יפה שלי " היא חיבקה אותי. נשארנו בתוך החיבוק הזה במשך כל הסרט, וככה נרדמנו.