אוהבת אותך אפילו ש…פרק 39

פרק 39

למחרת בבוקר קמתי ממש מבולבלת.
לא ידעתי איך להתנהג עכשיו עם בר, אם הנשיקה הזאת הובילה למשהו.
לא האמנתי שעשיתי את זה למאור. זה כל כך לא מגיע לו. אני פשוט זבל. הוא עכשיו יושב שבעה ואני במקום לתמוך בו ולהיות איתו , בוגדת בו.
ברגע שנכנסתי לבית הספר ראיתי את בר , הוא ישב על אחד הספסלים ועישן סיגריה.
" בוקר טוב " הוא אמר כשהתיישבתי לידו.
" בוקר טוב " מלמלתי והתחמקתי ממבטו. אחר כך לקחתי נשימה ואמרתי. " אנחנו צריכים לדבר "
הוא הרים את ראשי אליו כך שאביט בדיוק לתוך עיניו ואמר " עכשיו תדברי, אני מקשיב "
" מה זאת הייתה הנשיקה הזאת אתמול בר ? "
" זאת הייתה נשיקה של געגוע שני. אני התגעגעתי אלייך אז נישקתי אותך. את התגעגעת אלי אז נישקת אותי בחזרה. זה הכל " הוא אמר בטון רגוע ולקח שכטה מהסיגריה שבידו.
" איפה מאור בכל הסיפור ? " אמרתי בכעס. גם הוא אשם. הוא התחיל את זה . הוא הציע לקחת אותי. הוא לקח אותי. הוא נישק אותי.
" לא יודע שני, לא בדיוק חשבתי על זה באותו הרגע , " הוא השיב לי בכעס גם . " אל תפילי את זה עלי שני , בשביל נשיקה צריך שניים " הוא המשיך.
שתקתי.
" הנשיקה הזאת לא אומרת כלום בר. אני עם מאור עכשיו, אל תהרוס לי את זה " מלמלתי אחרי שתיקה מסוימת. הוא נאנח.
" אחרי זה את אומרת שאני עושה לך את זה נכון ? " הוא אמר בכעס.
" די בר. " בלעתי את רוקי.
" לא שני לא די. אני רוצה לדעת מה יהיה איתנו עכשיו " הוא אמר בנחישות.
" אין איתנו בר. אני עם מאור וזה ישאר ככה , הנשיקה אתמול הייתה טעות. אתה היית שיכור וגם אני קצ- " הוא קטע את דברי והניח את ידו על הלחי שלי, מלטף בעדינות.
" שנינו יודעים שאם מה שיש לך עם מאור היה אמיתי , לא היית מנשקת אותי אתמול שני. " הוא אמר. שתקתי. למה הוא חייב לעשות את זה כל כך קשה ?
" את תמיד אומרת שאני לא רציני עם כל החרא הזה נכון ? " הוא הסתכל עלי. " אז עכשיו אני הכי רציני שיש, בואי ננסה , אני ואת . מה את אומרת ? " הוא הוסיף, מסיט קצוות שיערות מפני.
התרחקתי ממנו ונאנחתי.
" תראה בר, טוב לי עם מאור… אני לא יודעת, אני .. אני לא בטוחה שאתה באמת יודע מה אתה רוצה, אני מרגישה שאתה לא באמת בטוח במה שאתה אומר עכשיו "
הוא שתק. ואז קם וזרק את הסיגריה שלו על הרצפה, מועך אותה בחוזקה עם רגלו.
" הבנתי אותך , תחזרי לנעל בית שלך ,אני לא מתכוון להרוס לכם יותר. " הוא אמר והלך משם בכעס.
ניגבתי את הדמעה שברחה לי , ונכנסתי לכיתה.

" לאיפה נעלמת אתמול ? " נטלי שאלה כשהתיישבתי לידה בשולחן שלנו בכיתה.
" סתם, כאב לי הראש, הלכתי הביתה " השבתי לה , משתדלת לחייך.
" מוכנה למבחן ? " היא שאלה אותי בחיוך. אוי לא. המבחן. אני לא מאמינה שלא חזרתי על החומר בסוף. שחכתי מזה לגמרי.
" בערך " מלמלתי והוצאתי דפים ואת הקלמר שלי . המורה נכנסה לכיתה.
" בהצלחה " נטלי לחשה לי והרימה את אגודלה. חייכתי. " גם לך " אמרתי , והמבחן התחיל.
איכשהו במבחנים, מרפי נורא אוהב להתערב. לדפוק אותנו חזק. איכשהו כל החומר שלמדתי לא הופיע בבחינה , והסעיף הקטן ההוא שלא יחסתי לו חשיבות, פתאום הוא הנושא המרכזי.
נאנחתי , כותבת את כל מה שאני זוכרת על הנושא מהשיעורים. ומתפללת לאלוהים שירחם עלי.
סיימתי את המבחן יחסית מוקדם מהרגיל. טוב זה בגלל שהוא הלך לי גרוע.
כשהגשתי למורה את הדף שלי , אפילו היא הרימה לעברי גבות. " למדת למבחן שני ? " היא שאלה והרימה את המשקפיים שצנחו במורד אפה.
" כן אירית, אני מקווה שמספיק " אמרתי בחיוך לחוץ. לקחתי את התיק שלי ויצאתי מהכיתה.
בחוץ ישבו כל מיני ילדים, לא הרבה. את חלקם אפילו הכרתי. אבל לא היה לי כוח לחברה , הייתי צריכה קצת זמן עם עצמי.
נשכבתי על הדשא והכנסתי את האוזניות לאוזני, מפעילה את המוזיקה ופשוט נרגעת.
לשלוח למאור הודעה ?
אני מרגישה כל כך מגעילה. אני לא מאמינה שנישקתי את בר. זה לא מרפה ממני. אני מרגישה כל כך אשמה. ועוד פאקינג סבתא שלו נפטרה !! הוא באמת לא צריך עוד משהו רע עכשיו.
החלטתי שברגע שהוא יחזור לארץ אני יספר לו על הנשיקה. אולי בגדתי , אבל לא התכוונתי לשקר בקשר לזה.
שמעתי תזוזה לידי והרמתי את מבטי. זאת הייתה נועה , היא נשכבה לידי ולקחה לי אוזניה אחת, מכניסה אותה לתוך אוזנה. שכבנו ככה כמה דקות בשתיקה.
" לירן נפרד ממני " היא אמרה בשקט.
" התנשקתי עם בר " אמרתי גם אני.
" הוא אמר שהוא לא מסוגל להיות איתי ככה. שאני עדיין אוהבת את שי " היא אמרה.
" אבל אמרתי לבר שהנשיקה הזאת לא אומרת כלום. טוב לי עם מאור " אמרתי גם אני.
" אני באמת אוהבת את שי. זה לא משהו שעובר בכזאת קלות נכון ? "
הנהנתי.
" הוא אשכרה רצה שננסה. אני כזאת מטומטמת " אמרתי. היא לבשה על עצמה הבעה מופתעת.
" אני לא מאמינה שהוא נפרד ממני ככה . " היא אמרה.
" אני לא מאמינה שבגדתי במאור . "
אחר כך המשכנו לשתוק במשך כמה דקות.
הצלצול נשמע וקמנו ממקומנו, מתכוונות להיכנס בחזרה לכיתה. אבל דמות מוכרת בשער לכדה את מבטי.
" מה דולב עושה כאן ? " נועה שאלה בקול לא מבין.
" אין לי מושג " אמרתי , מתקדמת לכיוון השער , מישהו התנגש בי בדיוק כשהתחלתי ללכת.
" תסתכלי לאן את הולכת זונה " אלמוג אמרה ועקפה אותי. אוח אני שונאת אותה. כל כך שונאת אותה.
פתאום ראיתי שהיא הולכת לכיוונו של דולב.
" התגעגעת אלי ? " שמעתי אותו אומר וכורך את ידו סביבה.
" תמיד " היא חייכה ונישקה אותו.
מה הולך פה ???????

מנקודת מבט של מאור :

"תגיד אתה דפוק ?" היא צעקה לעברי ברגע שנכנסתי לחדר, נשכבתי על המיטה לצידה ונאנחתי.
"מה?" שאלתי בעייפות כשהיא נעצה בי את מבטה.
"למה אתה מגיע רק בשעה כזאת ? איפה היית כל הזמן הזה ?" היא צעקה " חשבתי שקבענו שיוצאים היום !"
"טוב אני מצטער, שכחתי " מלמלתי וליטפתי את ידה.
"אתה מוכן להסביר לי איפה היית?" היא שאלה בכעס.
"סתם הסתובבתי, הייתי צריך לחשוב על כל מיני דברים" אמרתי .
"לחשוב על כל מיני דברים , חלקם כוללים את שני אולי?" היא שאלה ברוגע מזוייף.
" ממתי נהיית כל כך פרונואידית ? אני אפילו לא עונה לה להודעות אז תפסיקי כבר עם ההיסטריה " אמרתי וקמתי מהמיטה"אני נכנס להתקלח, ושוב, אני באמת מצטער ששכחתי אותך מותק " .